האם קיים קשר בין אקלים ארגוני לבין תחושת מעורבת העובד בארגונים?
תוכן עניינים מבוא.
2
סקירה ספרותית.
5
תכונות ארגוניות של ארגונים ללא כוונת רווח.
5
אקלים ארגוני.
6
היווצרות השפעת אקלים ארגוני בתוך ארגון.
11
השפעת אקלים ארגוני וטווח פעולה ותחושת מעורבת העובד.
13
תחושת מעורבת עובדי מלכ"רים.
משפטים מהלך המחקר.
16
כלים.
17
ממצאים.
18
סיכום ודיון.
22
ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
המגזר השלישי הוא שם כולל לקבוצה גדולה של ארגונים, הדומים זה לזה במאפייניהם הפורמאליים, כגון מעמדם המשפטי, אך שונים במאפייניהם התוכניים ובעיקר בתחומי ואופני פעילותם וניתן לסווגם בשתי קטגוריות עיקריות- הספקת שירותים ופיתוח חברה אזרחית, ( גדרון ועמיתיו (2004), פרק 6).
המגזר השלישי הוא שם כולל לארגונים ללא כוונות רווח, ארגוני התנדבות וארגוני חברה אזרחית. הוא :מכונה "שלישי" לאחר שני המגזרים הגדולים האחרים המגזר העסקי והמגזר הציבורי. לקבוצת ארגונים זו תפקידים חברתיים רבים כגון: אספקת שירותים שאינם מסופקים במסגרות אחרות, ייצוג אינטרסים של קבוצות אוכלוסיה שונות, קידום דמוקרטיה השתתפותית, שמירה וטיפוח ערכים של תרומה והתנדבות ופיתוח יוזמות וחדשנות חברתית.
עד סוף שנת 2004 נרשמו בישראל כ-40,000 ארגוני מגזר שלישי. מדובר בארגונים שנרשמו כדין במרשם העמותות או במרשם ההקדשות ועומדים בקריטריונים של ההגדרה האופרציונאלית לארגוני מגזר שלישי.  לפי הגדרה המגזר השלישי בישראל הוא כלל הארגונים הפועלים ללא כוונות רווח שאינם חלק ממוסדות המדינה.
במהלך ההיסטוריה של החברה בישראל, מילאו ארגוני המגזר השלישי תפקידי מפתח משתנים. אלה כוללים:
 1) בנית תשתית למערך שירותי החינוך, בריאות ורווחה בתקופת טרום– המדינה.
2) השלמת שירותים חיוניים במסגרת "מדינת הרווחה" ב- 30-
5 שנותיה הראשונות של המדינה.
3) פיתוח החברה האזרחית: מתן ביטוי לצביון הפלורליסטי של החברה, קידום קבוצות שונות, פעילות להעלאת נושאים חברתיים ופוליטיים חדשים לסדר היום הציבורי.
 מאז סוף שנות ה-70 ארגוני המגזר השלישי בישראל ממשיכים למלא תפקיד חשוב בכל התחומים הללו כמודגש בתרשים להלן.