סיכום קורס תכנון פיתוח ויישום תכניות לימודים

יחידה 1 – קביעת מטרות המודל של טיילר – שיקולים למטרות:
מורכב מ-4 שלבים לפיתוח ת”ל: קביעת מטרות, תכנון וארגון תכנים ופעילויות לימודיים, הפעלת התכנים בצורה יעילה, הערכת תוצאות התכנית.
טיילר רואה 3 מקורות עיקריים לשיקולי-דעת בתהליך קביעת החלטות על מטרות החינוך:
1.       צורכי החברה:
הכשרת הלומד להשתתפות מלאה בחב’ בה הוא מתחנך: מסירת תרבות העבר (מאופיינת ע”י הצד הסטטי שבה), והכשרת הלומד להיקלט בחברת העתיד המשתנה (מאופיינת ע”י הצד הדינמי שבה).
·        התפתחות הטכנולוגיה – על מתכנני המדיניות החינוכית, המתייחסים להיבט הטכנולוגי, להחליט האם להכשיר אנשים למיומנויות ולהתמחויות ספציפיות, או שמא להדגיש בעיקר תהליכי חינוך (המאמנים את הלומד בשיטות של קבלת החלטות ויכולת הסתגלות למציאות משתנה). ככל שחברה מתפתחת מבחינה טכנולוגית וארגונית, כך מתמשך זמן החינוך הפורמלי.
·        התפתחות הכלכלה – מדינת ישראל ענייה במשאבים טבעיים, ותקציב הביטחון שלה גדול מאוד.            החתירה לעצמאות כלכלית מחייבת הקטנת הפער בין הייבוא לייצוא. אחת הדרכים לכך היא: כחול לבן – העדפת תוצרת ישראל (צורך של מדינות עניות במשאבים להתמחות). מדינה קטנה וענייה מסוגלת לייצר ולהתחרות בתוצרתה עם מדינות גדולות ועשירות, רק אם היא מגיעה להתמחות בשטחים מסוימים, תוך ניצול תנאיה המיוחדים והפוטנציאל האנושי שלה. ואמנם, בזכות התמחותו של איש המקצוע בישראל, מסוגלת המדינה לייצא תוך התחרות עם מדינות אחרות. מגמות ההתפתחות הכלכלית מצביעות על מקומו החשוב של הגורם האנושי במערכת. מכאן הצורך בחיזוק היסודות הטכנולוגיים בתה”ל הכללית ובפיתוח תכניות של התמחות מקצועית, החשובים והחיוניים למדינה מבחינה כלכלית.
·        משטר מדיני – אופי משטר החב’ קובע את הכיוון המרכזי במטרות חינוכה. משטר מדיני יכול להשתנות ולגרום למהפכה במטרות החינוך. גם מעבר ממדינה במצב קולוניאלי למדינה עצמאית, מחייב קביעת יעדים חדשים (שכן בתי-הספר במדינה תחת שלטון קולוניאלי משתמשים, במקרים רבים, בתה”ל שהכתיבה המדינה השלטת).
·        מצב מדיני – גם המצב המדיני המיוחד של החב’ משפיע על מער’ החינוך שלה. אין ספק שמעמדה המדיני של ישראל משפיע על מטרות החינוך (הקמת פנימיות צבאיות והצורך להכשיר עתודות של כ”א עוד לפני הגיוס לתפקידים מקצועיים שהצבא זקוק להם, מסגרות הגדנ”ע ושל”ח). שיפור רמת ההשכלה, רמת הטכנולוגיה ובעיקר דמותו הרוחנית של האזרח הישראלי ואיכותו האנושית, הם תנאי הכרחי לקיומו הפיסי של העם. ·        קליטת עלייה – קליטת העלייה היא אחת המשימות החשובות והחיוניות במדינת ישראל, ויש לה השלכה ישירה על תכנון המער’ החינוכית: הצורך להחיש את תהליך המעבר של בני עולים, שחלקם באו מארצות בעלות רמה טכנולוגית נמוכה, לחיים בתנאים של המשק הישראלי; הצורך לגשר על השוני בתרבויות ועל שלל השפות ויחד עם זאת לשמור על ייחודן של המסורות השונות – מכתיבים פעולות רבות של החינוך בישראל. ·        איכות הסביבה – החב’, שהיא ארגון ציבורי, שמה לה למטרה ללמד לשמר את הסביבה הטבעית שבה אנו חיים. החב’ נעזרה במער’ החינוך לפיתוח תודעת הגנת הטבע והצורך האקולוגי לשמר צמחים מוגנים (שיעורי טבע, טיולים, חומרי למידה מיוחדים). הצלחת פעולה זו היא עדות ליכולת מער’ החינוך לשרת ביעילות מטרות חב’. ·        ניתוח צורכי החב’ בהווה וחיזוי העתיד – אחת הבעיות בפניה עומדים מתכנני ת”ל, הינה ניתוח צורכי החב’.   ניתן לעשות זאת, למשל, בעזרת סקרים של מצב קיים. אולם סקר של מצב קיים אינו מספיק לצורך תכנון מטרות החינוך שישרתו את צורכי החב’, וזאת משתי סיבות:
1 .       סקר של מצב קיים מתאר נטיות והרגלים הקיימים בחב’ על עיוותיהם. הצגת הנטיות וההרגלים הקיימים בחב’ כנורמה שלקראתה יש לחנך, עלולה לחזק עיוותים קיימים.
2.       סקר של מצב קיים מתאר את המצוי בהווה, בעוד שהמצוי היום לא יהיה מצוי מחר. ניתן לומר, שכל מי שעוסק בתכנון מטרות החינוך – עוסק בחיזוי העתיד. לפיכך יש צורך בהתארגנות ובהיערכות מיוחדת של העוסקים בתכנון מטרות החינוך, ובפעולה החינוכית בכלל, שתאפשר הסתכלות אל העתיד.
ניתן לסכם ולומר, שתכנון הפעולה החינוכית והצבת מטרות החינוך הם תכנון פעולה של ההווה לקראת העתיד. במסגרת התכנון יש לנתח גם צורכי חב’ וגם להביא בחשבון תחזיות בדבר התפתחות החב’ האנושית בעתיד. חקירת החב’ בהווה וחיזוי תהליכים חשובים בעתיד, ממקדים את בעיות החב’ בשאיפות אנשיה ובצרכיה.
הכרת בעיות החב’ והכרת הקשיים בפתרונן, מסייעות להחליט כיצד להדריך את הלומד בתהליך החיברות שלו, אילו תכנים להדגיש ולאילו מגמות לכוון.