א)   ייתכן שרונית סובלת מהפרעות בתפקוד הרגשי, המתבטאות בהפרעות הבאות – ·     פחדי עזיבה-פרידה:
ילד הסובל מהפרעה זו חושש לעזוב את הוריו כשהוא הולך לישון, מסרב להישאר לבד, חושש באופן מוגזם מההליכה לגן או לביה"ס ונצמד להוריו ("לרונית קושי גדול להיפרד מאמה, גם בעת ההליכה לביה"ס וגם כשעליה ללכת לפגוש חברות"; "הילדה מסרבת להיפרד מהאם אילו לזמן קצר").
·     פחדים (פוביות):
יש ילדים המפחדים מעצמים או ממצבים מסוימים, למרות שאין כל בסיס מציאותי לתחושת הפחד שלהם.
הפחד יכול לבוא לידי ביטוי בחולשה גופנית, בעייפות, בתחושת פאניקה, בבריחה ובניסיון להימנע מהמצב המפחיד ("בכיתה א', כבר ביום הראשון, החלה רונית לגלות סימני פוביית בי"ס. היא התנגדה להגיע לבי"ס, וכשהגיעה, סירבה בתוקף להיפרד מהוריה ולהיכנס לכיתה. היא הסכימה להיות בכיתה רק עם אמה").
·     הפרעות פסיכו-פיסיולוגיות:
קטגוריה זו כוללת רשימה ארוכה של הפרעות גופניות, שאינן פיסיולוגיות: הפרעות באכילה; הפרעות בשינה; הפרעות בתנועה ("האם סיפרה שהילדה מתקשה מאוד להירדם ומגלה קשיי אכילה").
ב)   גישות התנהגותיות:
התנהגותה הבלתי-מסתגלת של רונית מהווה התנהגות נלמדת, שנרכשה בתהליך למידה שהתרחש בסביבתה החברתית ("קשייה הרגשיים של רונית נובעים מהקשר עם אימה – קשר המאופיין בסימביוזה מוגזמת, שאיננה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצאת הילדה ואינה מאפשרת לה לצמוח ולהתפתח"). התנהגותה של רונית משתמרת בהתאם לחיזוקים שקיבלה עבור התנהגותה ולאחר שסיגלה לעצמה התנהגות זו, היא מכלילה אותה גם על מצבים אחרים ("בכיתה א', כבר ביום הראשון, החלה רונית לגלות סימני פוביית בי"ס. היא התנגדה להגיע לביה"ס, וכשהגיעה – סירבה בתוקף –