א)   מדד תגובתי – השאלון האנונימי שהעביר החוקר למדגם מקרי של
5 0 איש.
מדד לא תגובתי – הנתונים שקיבל החוקר מלשכת התעסוקה לאותו חודש בו ערך את המחקר, לגבי כמות המועסקים וכמות דורשי העבודה באותו חודש.
ב)   שתי דוגמאות לשני מקורות היכולים להקטין את מהימנות ו/או תוקף המדד הלא-תגובתי:
·     הקטנת המהימנות –  חוסר דיוק בספירה ו/או ברישום: תיתכנה טעויות הקלדה בנתונים הקיימים, שאותם קיבל החוקר מלשכת התעסוקה.
·     הקטנת התוקף –  נתונים חסרים: כשמשתמשים בנתונים קיימים, ייתכן מצב בו הרישום איננו מעודכן. (מקור זה יכול להוות גם בעיית מהימנות, במידה ומעדכנים את הנתונים בהמשך).
ג)   בהקשר זה, ייתכן, שתוקף המדד התגובתי יכול להיות גבוה יותר מתוקף המדד הלא-תגובתי:
תגובתיות נוצרת במקרה שהנבדק מודע להיותו במחקר ולכן חלק מהתנהגותו מהווה תוצאה של ידיעה זו (חלק זה בהתנהגות הנבדק אינו רצוי, שכן התגובות הרצויות במחקר הן אלו הקרובות ככל האפשר לאמת).  באופן דומה, מדדים תגובתיים הינם מדדים, שבהם נמדדת התנהגות הנבדק תוך מודעותו לעצם היותו נבדק.
…
א)   השימוש בשיטת הנסיינים התמימים הינה, מחד, דרך לסילוק טעות שיטתית ממערך הניסוי:
השיטה מנסה לפתור את בעיית ציפיות החוקר ע"י העלמת השערת המחקר מהנסיין, הבא במגע עם הנבדקים. במצב בו הנסיין אינו מודע להשערות המחקר, אין באפשרותו …