קורס:
ייצוגי קונפליקט מלחמה ואלימות בתקשורת מגישה:
מועד הגשה:
.משפטים.03.11
תקציר תופעת הטרור אינה בעיה ייחודית לישראל.
מדובר בתופעה גלובלית המאיימת על מדינות רבות. יתרה מכך, נמצא כי מרבית הארגונים משתמשים בדרך פעולה דומה על מנת להשיג את יעדיהם הפוליטיים, האידיאולוגיים והדתיים. ארגוני הטרור פועלים לפי עקרונות משותפים, שניתן לכנותם אסטרטגית הטרור.
אסטרטגיה זו תפורט בהמשך.
העיסוק האקדמי בנושא הטרור הנו צעיר בשנים. תחום זה זכה בשנים האחרונות להתעניינות בקרב החוקרים, אך הבעיה המרכזית היא חוסר היכולת לגבש עמדה לגבי המושגים הבסיסיים בתחום. החוקרים לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה לגבי מהו טרוריזם בכלל, מתי פעולה היא "אלימות רגילה" ומתי אלימות כזו הופכת ל"טרור" ומה בינה לבין "טבח" או "מלחמה". ההגדרה הנחשבת כמקובלת היא שטרור הוא תוצאה של התרחשות, שמעבר ליכולת שלנו לנבא ולשלוט בה. האירוע עצמו מסכן את חיי האנשים המעורבים באירוע. הטרור מעביר תחושה של חוסר בטחון, פחד. בעבודה זו אשתמש במושג טרור לפי הגדרתו כאמצעי להבעת התנגדות לשלטון או לקידום מטרות של עצמאות לאומית –קבוצות של מהפכנים, לוחמי חופש ומחתרות לאומיות אימצו את הטרור כאמצעי להשגת מטרותיהן הפוליטיות. ההשלכה של פעילות קבוצות אלה שימוש היא הפגיעה בחיי אדם, שהיא ההשלכה הישירה החמורה ביותר של הטרור. אולם עצמתו של הטרור בהיותו אמצעי של אלימות פוליטית נובעת מתחושת האיום שהוא יוצר – זהו אויב בלא גבולות ובלא פנים אשר בוחר את קרבנותיו באופן שרירותי (בלאנדר, 2008).
אחד מאירועי הטרור שזכה לסיקור תקשורתי עצום הוא הפיגוע בדולפינריום באחד ביוני 2001, בו נהרגו 21 צעירות וצעירים. מימדיו של האסון היו גדולים מאוד והוא נחשב לאחד מהפיגועים הקשים ביותר בישראל מאז ומעולם. בעבודתי אבחן את אופן ייצוג הפיגוע בדולפינריום בתקשורת, בשתי כתבות העוסקות באירוע- כתבה מצולמת ומודפסת. את הניתוח אעשה לפי העמדות השונות כלפיי טרור, ולפי תיאוריות ייצוגי המלחמות שנלמדו בכיתה, בהתאם לחומר האקדמי ולהגדרות הטרור כפי שמצאתי במאמרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אנסה לענות בעבודה על השאלה- איך התקשורת מגדירה את גודלם ומימדם של פיגועי טרור באמצעות הסיקור שלהם?