סיפורת ישראלית ועיבודה לקולנוע  – מטלת מנחה מס' 12
הקולנוע האישי צפו בסיקוונס מתוך "שלושה ימים וילד"  (זוהר, 1968), מרגע הגעתו של הגיבור לקיבוץ בעומדו מול לוח המודעות ועד לרגע שבו כולם הולכים לישון (מדקה  14.10 , הגיבור במדים חוצה שדה, ועד דקה 19.35, הגיבור מכבה את האור).  א.      חלקו את הקטע לסצנות, ונתחו כל סצנה על פי ההיבטים הבאים:
מיזנסצנה; פס קול; עריכה ניתן לחלק את סקווינס זה לחמש סצנות מרכזיות. סצנה א' – הגעה לקיבוץ: אלי, נראה כנולד מתוך הקוצים ועשבי הבר בשדות הפתוחים שברקע מלווה אותו  מוזיקה נעימה והרמונית.
המצלמה נעה בתנועת פאן אנכית מתחתית הפריים, כמתוך האדמה החשוכה לחלק העליון של הפריים שטוף האור וחושפת את הגיבור כשהוא מצולם באקסטרים לונג שוט על רקע האופק הפתוח, המוריק והחי. אם התקדמותו של אלי אל עבר המצלמה נשמע קולו בv.o  …
 מהי המשמעות העולה מתוך הסיקוונס כולו? סרטו של זוהר מנסה לשמר את המתח הקיים בסיפור, בתודעתו של הגיבור בין העיר לקיבוץ ולערער מתח זה  דרך חשיפת הגיבור כדמות מספר בלתי מהימנה. אלי מאמין בכל ליבו שבקיבוץ הוא חווה אהבה טהורה בניגוד למערכת היחסים שלו עם בת זוגתו החדשה בעיר. בקיבוץ האהבה היא תמימה, טהורה, טבעית, פורייה לעומת העיר שהאהבה בה היא אפורה, לא יציבה, קוצנית ולא פורייה. הסיקוונס כאמור חושף את הפער שבין המציאות האובייקטיבית  למציאות הסובייקטיבית של הגיבור… מהו ההקשר הכולל של  הסיקוונס? היכן ממוקם הקטע ברצף העלילתי של הסרט? סיקוונס הביקור, חזרה בזמן מגיע מספר דקות מספר אחר תחילת הסרט, מיד לאחר האירוע המחולל – הבקשה של זאב ויעל מאלי לשמור על הילד במשך התקופה בה הם מתכוננים למבחני הקבלה לאוניברסיטה. מיד לאחר הסיקוונס הרצף העלילתי נשמר ונאמן למבנה הדרמטי ואכן הילד נמסר לאלי למשמרת ומתחיל החלק השני של הסרט, התמודדותו של אלי עם הילד המביא איתו רסיסי זיכרונות מאותה אהבה ישנה וניסיונות ההתנקשות בחייו… מנו שלושה מאפיינים של הקולנוע האישי העולים מניתוח הסיקוונס.
בשנות השישים הושפעה הספרות העברית ממגמות תרבותיות מערביות ובעיקר מתפיסת העולם האקזיסטנציאליסטית. אותן המגמות חלחלו לקראת סוף העשור גם אל הקולנוע הישראלי, דרך דגמים של הקולנוע האירופי ובעיקר סרטי הגל החדש הצרפתי. הפופולאריות של סרטי הדגם המעמדי בארץ באותה תקופה הייתה בשיאה וכך גם הבוז שחשו כלפי דגם זה  במאי הקולנוע בארץ ולכן, אותם במאים ראו בעיסוק בניהיליזם ובאקזיסטנציאליזם כאלטרנטיבה אשר תאומת את הלך הרוח של התרבות עילית בחברה הישראלית. אותם יוצרים טענו כי החברה הישראלית התאכזבה ושבעה מאותן אידיאולוגיות לאומיות כוללניות שכביכול גזרו על החברה רק שפיכות דמים וייאוש עמוק