תוכן עניינים
לקויות קריאה וקשרים לתפקודים אחרים. 1
מהו זיכרון עבודה?. 3
אמצעים להערכת תפקוד זיכרון העבודה. 4
מאפייני הליקוי בזיכרון עבודה בקרב לקויי קריאה. 6
יכולות קריאה שונות והקשר למרכיבים שונים של זיכרון עבודה. 8
הפרעות קשב וריכוז בקרב לקויי קריאה. 10 בעיות מתודולוגיות בספרות הקיימת.. 11
סיכום והשלכות.. 13
ביבליוגרפיה. 16
 לקויות קריאה וקשרים לתפקודים אחרים לקות קריאה מוגדרת כקושי לרכוש יכולות קריאה תואמות למצופה על פי גיל למרות קיומן של אינטליגנציה בגדר הנורמה, הזדמנויות למידה מספקות ומערכות סנסוריות תקינות. לקות הקריאה יכולה לבוא לידי ביטוי באיטיות בקריאה, שיבושים וחוסר דיוק ובקושי להפיק משמעות מן הנקרא.
הספרות הענפה הקיימת בנושא לקויות קריאה בחנה תפקודים רבים, שפתיים, אורייניים וקוגניטיביים, במטרה לאתר את הגורמים והיכולות המהווים תנאי מקדים והכרחי לרכישת יכולות קריאה וכך לזהות את הפרדיקטורים המהימנים ביותר לאיתור לקויות קריאה התפתחותיות (Hammill,
2 004).
מבחינה שפתית, קיימים מחקרים רבים הקושרים בין יכולות של שיח מורחב בדיבור בגיל צעיר (יכולת לספר, לתאר, להגדיר ולהסביר) לבין מידת ההצלחה במשימות של שיח אורייני בדיבור ובכתיבה בגילאי בית הספר ונראה שהשפעה זו אף מרחיקת לכת עד לכישורי ההבעה וההבנה המילולית בחינוך התיכוני הגבוה. בין המחקרים הללו ניתן לציין את מחקרם של Dickinson & Tabors  (2001) שממצאיו העלו כי ילדי גן שהצליחו במשימת הפקת סיפור בעל פה ובניסוח הגדרות מכלילות (הכוללות שיוך לקטגוריה סמנטית) הפגינו יכולות גבוהות גם במבחני הבנת הנקרא בכיתה ד'. תמיכה משמעותית נוספת לקשר הקיים בין השפה הדבורה לשפה הכתובה ניתן למצוא במחקרם של גריפין ועמיתיה (Griffin, Hemphill, Camp & Wolf, 2004) שבדק את היכולת של ילדים בני חמש לספר סיפור בדיוני ולתאר תמונה ומצא כי רמת התחכום של הסיפור ושל התיאור בעל-פה ניבאה הצלחה במשימות בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב (כתיבת סיפור) של אותם ילדים בכיתות הנמוכות בבית הספר. מחקר דומה בוצע ע"י Cain  ו-Oakhill (1996) והצביע על קיומו של מתאם גבוה בין יכולת הבנת הנקרא של ילדי בי"ס בגילאי 7-8 שנים בעלי התפתחות שפה תקינה ליכולתם להפיק סיפור נרטיבי. –