תקציב ההשכלה הגבוהה   תוכן עניינים.                                                                                                                                                                         עמ' 0.
מבוא –..  3
1 .
סקירה כללית   4
        1.1 יעדיה של מדיניות ההשכלה הגבוהה –
4
        1.2 חשיבותה של ההשכלה הגבוהה לפרט ולחברה -..
5
2 . מערכת ההשכלה הגבוהה
7
         2.1 היעדים העיקריים של מערכת ההשכלה הגבוהה …
7
         2.2 מקורות ההכנסה העיקריים של מערכת ההשכלה הגבוהה -7
3 .
שכר לימוד –
8
        3.1 המצב בישראל -..8
        3.2
מודלים של שכר לימוד בעולם
8
4 .
תקצוב המוסדות להשכלה גבוה -10         4.1 הועדה לתכנון ותקצוב –10 5.
אופני תקצוב בעולם -.12
       5.1 הוצאה לאומית לחינוך –השוואה בין לאומית -..13
6 .
המשבר בהשכלה הגבוהה –..
.14
7.
ועדת מלץ -.משפטים
8 .
ועדת וינוגרד ..17
9.סיכום –.21
1 0.ביבליוגרפיה 23
מבוא
ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.  ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלוֹ–שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ט  מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
כך פותח קהלת החכם באדם את ספר ההגות שכתב לסוף ימיו , רבים הפירושים לדבריו, אכתוב את דברי ואולי מתוך כך יתברר כיצד פרשתיו אני.
החינוך שעליו גדלנו הוא כי אדם בעמלו יקצור פירות מי המרבה לעמול ומי הממעיט כל אחד לפי עמלו, כל מטרת האדם עלות מעלה מעלה , כל אדם נולד ומתחיל את חייו בנקודה מסוימת , אחד מתחיל גבוה יותר ואחר נמוך ממנו , אין שום פסול בכך שהרי לא כל אדם מגיע לעולם עם אותן יכולות ועם אותם האמצעים, אלו מתנות שכל אדם קיבל מבוראו ערב יציאתו לעולם, אף אדם אינו בוחר לאיזו משפחה להיוולד ולאיזו חברה או מצב סוציו אקונומי, כיום בעידן שבו ההשכלה פתוחה לכל אדם וכמעט כל תלמיד תיכון או חייל משוחרר שם פעמיו למוסדות ללימודים גבוהים , וזאת כדי לשפר את מצבו ולהתחיל לטפס למעלה כדי לחיות חיים מכובדים יותר , לא חיים של עבודת כפיים  או עבודות שחורות למינן, עד כאן מצטיירת תמונה נפלאה שנותנת תחושה כללית של שיפור בחברה הישראלית ואם ימשיך הגלגל להסתובב במסילה זו ייתכן כי בעוד כמה שנים כבר לא יהיה אדם בישראל נטול השכלה על יסודית או אדם בעל מקצוע נחות כזה או אחר. בחודש אפריל 19
5 לפני מעל ל-80 שנים הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל , במשך למעלה מ-80 שנים דורות שלמים זכו לרכוש השכלה עברית כאן בארץ ישראל. אם כן נסכם עד כאן ונאמר כי שאיפתו של הדור היא לרכוש השכלה וכמו כן לרכוש מקצוע מכובד, וכאן בארץ ישראל עוד הרבה לפני הקמת המדינה קיימים מוסדות שיכולים להקנות את ההשכלה המדוברת , אם כן השאלה המתבקשת מאליה היא: כיצד בארץ שבה חי עם הספר, בארץ בה קיימים המוסדות הנדרשים כדי לתת את כל האמצעים להקניית השכלה, ובדור המעוניין בכל מאודו להתקדם ולעלות למעלה עדיין קיימות שכבות נמוכות שלא רכשו השכלה כלל פרט לחוק לימודיהם ,שכבות שמורכבות לא רק מאנשים מבוגרים בערוב ימיהם הבאים  ממוצא שבו לא הושם דגש על לימודים כלל, אלא גם מאנשים צעירים שנולדו וגדלו כאן בארץ ישראל בעלי כל היכולות והאמצעים הקוגניטיביים לרכוש השכלה , כיצד ייתכן שהמדינה עדיין לא שמה לה למטרה לסייע לכל המעוניין לרכוש השכלה , להשיג אותה?! הלא זה אמור היה להיות היעד של מדינת ישראל , שכל אזרחיה יהיו אנשים משכילים יותר , שאם כן הלא החברה הישראלית היא שתצא בעלת השכר הגבוה ביותר .
ההשכלה הגבוהה מייצגת צורה חשובה של השקעה בהון האנושי. בשנים האחרונות, מדינת ישראל ומוסדות ההשכלה בארץ מתמודדים עם גידול בביקוש להשכלה גבוהה מצד חלקים מגוונים באוכלוסיה. ההנחה העיקרית אומרת כי דרישות אלו הן תוצאה של שינויים שחלו בחברה: שינויים כלכליים – לאומיים ובין לאומיים, הנובעים מפתיחתה של ישראל בפני העולם, ומהמהפכה הטכנולוגית שגרמה להתקדמות ברמת התחכום של המשק, ובעקבותיה לעליית הדרישות התעסוקתיות הקשורות בתהליך זה. עלייה זו מתבטאת בדרישה לכוח אדם משכיל ומיומן, שמשמעותו העלאת הסף ההשכלתי לתעסוקות שונות. ישנם גם שינויים חברתיים- התעוררות של שכבות חלשות באוכלוסייה, הרואות בהשכלה הגבוהה, נתיב לקידום הסטאטוס ויציאה ממעגל המצוקה.
בעבודתי זו אעסוק בתקציב ההשכלה הגבוהה , מה מדינת ישראל מקציבה למוסדות ההשכלה הגבוהה ? , מי הם אותם האחראים הלוקחים את ההחלטות הרות הגורל לגבי תקציבים אילו ? האם ישנה איזה שהיא תמורה בתקציב בשנים האחרונות ? אופני התקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם בכלל ומיקומה של ישראל בכפר הגלובלי ,  כמו כן אברר ועדות מרכזיות אשר  הוקמו לאחר המשבר בהשכלה הגבוהה.
1