שאלה 1:
א. יצירתיות מוגדרת כיכולת של הפרט לקחת דברים ידועים, שגרתיים ומוכרים ולהפוך אותם למשהו אחר – חדש, שונה ומקורי שהופך להיות גם בעל ערך חברתי. תיאורטיקנים רבים מסבירים בדרכים שונות את היצירתיות וביטויה.
– פרויד, אבי הפסיכואנליזה, טען כי מקור היצירתיות היא בקונפליקטים לא מודעים הנובעים רובם מדחפים מיניים ומכאן כי יצירתיות הצטיירה בשבילו בעיקר כביטוי של דחפים מיניים לא מודעים אלה. – אמבייל הגדירה את היצירתיות כתוצר של הנעה פנימית והדגישה את הנזקים של חיזוקים חיצוניים על היצירתיות. לפי אמבייל האדם נולד כיצור סקרן, וסקרנות מניעה אותו לחקירה, לחשיבה רחבת היקף, לעשייה בעיקר בשל העונג – ובדיוק עשייה כזו שנובעת מהניעה פנימית, מסקרנות, ובשביל ההנאה מביאה לעתים קרובות לתוצרים בעלי יצירתיות – צ'יקסנטמיהלי מתאר את היצירתיות כדבר מה הנובע מאינטראקציה, יחסי גומלין בין שלושה גורמים – בין היוצר שהוא אדם בעל תכונות אשר יביאו אותו ליצירת דבר מה ייחודי, שונה ומקורי, בין התחום שהוא מאגר ידע, חוקים ומוסכמות אשר קנים לדבר מה ערך, לבין השדה התרבותי שהוא אותם הגופים ואנשי המקצוע אשר קובעים האם דבר מה הוא בעל ערך בתחום מסוים. לפי דעתו יחסי הגומלין בין שלושת הגורמים יוצרים משולש שבו כל אחד קשור, משפיע ומושפע מן השני, ויש ביניהם מתח הדורש היאבקות מתמדת אחד בשני..
ב. התשובה לשאלה האם ניתן לטפח וללמד יצירתיות תלויה בגישה שעליה מתבססים ומאמינים. אמבייל בגישתה לגבי יצירתיות טוענת כי זוהי תכונה שניתן ללמד, היא יוצאת בהנחה כי הורים אשר מאפשרים לילדיהם חופש בבחירת הפעילויות ושלא מכתיבים להם חוקים ומודדים את הישגיהם בציונים – הם הורים אשר מעודדים בילדים את ביטוי היצירתיות, משמרים ומטפחים בילדיהם את היצירתיות. גם בגיל בית הספר לפי דעתה של אמבייל ניתן ללמד ולטפח בילד יצירתיות ע"י הגברת ההניעה הפנימית של הילד ולא ע"י נתינת חיזוקים חיוביים. כאשר הילד יעסוק בפעילות מתוך הניעה פנימית, הוא קודם כל ייהנה מהתהליך ובסופו של דבר יגיע לתוצר יצירתית מכך.
ג. אמבייל בגישתה מציינת כמה דרכים בהם ההורים הורסים את היצירתיות בגיל הרך וממליצה להורים להימנע מהם. ההמלצה הראשונה של אמבייל היא הימנעות מהערכה, לדעתה עשייה שבעקבותיה צפויה לילד הערכה תבלום את ביטויי היצירתיות של הילד כיוון שיחשוש מהערכה שלילית על מעשיו. ההמלצה השנייה של אמבייל היא הימנעות מחיזוקים חיוביים או שליליים,  שאלה 2:
א. ילדי פלא אלה הם ילדים שהתפתחותם בתחום מסוים גבוהה מאוד ומתקדמת בהרבה מעל הממוצע, ילדים אלה מראים מצוינות בתחום ספציפי זה לרוב בתחומים לא אינטלקטואלים. עם זאת, לעומת המצוינות שהם מציגים בגיל הרך לא בהכרח היא מבשרת הצטיינות גם בבגרותם והדבר מקשה לנבא הצלחה בבגרות באמצעות סימנים מוקדמים בילדות. כל ניסיון להגיע לאפיון הומוגני של ילדי הפלא כשל, אך עם זאת ניתן להצביע על כמה מאפיינים דומים ביניהם.
ב. לפי דעתי דניאל בארנבוים מתאים להגדרה של ילד פלא וזאת מכמה עובדות שצוינו בקטע. ראשית כבר בגיל חמש החלה אמו של דניאל ללמד אותו נגינה על פסנתר ולאחר מכן אביו נטל את התפקיד של המורה עליו – כלומר בביתו של דניאל היה רקע של מוסיקאים, אם אמו ואביו ידעו ללמד נגינה על פסנתר – יש כאן קרע משפחתי של כישרון בתחום זה, ניתן לומר שיש כאן או אלמנט של תורשה או סביבה. כפי שצוין בסעיף הקודם רוב ילדי הפלא החלו את לימודי התחום בו הצטיינו בבית ע"י הוריהם.  שאלה 3:
א. ממחקרים עולה כי ישנם גורמים פנימיים, לא אינטלקטואליים המשפיעים על הדרך שבה הפרט מנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו ומגיע למצוינות או שלא, וישנם גורמים חיצוניים, סביבתיים אשר גם בעלי השפעה לטוב או לרע על ניצול הפוטנציאל של הפרט.
בין הגורמים הסביבתיים שנחשבים לבעלי השפעה הרבה ביותר על מצוינות הם:
– המשפחה: – מוסד חינוכי: – חברה ותרבות: בין הגורמים הפנימיים העיקרים שמשפיעים על מצוינות הם:
– הניעה פנימית: – התמדה: ב. תת הישגיות מוגדרת כהישגים לימודיים נמוכים מאלה שהיה אפשר לנבא על פי מבחני אינטליגנציה והסיבות לכך יכולות להיות רבות. אך עם זאת הגדרת התת הישגיות ואבחונה אצל מחוננים הם רק תחילתה של הדרך, הדבר החשוב ביותר בתת הישגיות היא חילוצם של ילדים מחוננים מדפוס "התנהגות" זה. כפי שנאמר הגורמים לתת הישגיות יכולים להיות רבים, להלן הגורמים העיקריים:
1. המצב הנפשי, רגשי של הפרט:
2 . השפעות הסביבה/החברה:
3 . תכוניות לימודים:
4 . אסטרטגיות למידה ושליטה עצמית: תענוג1
!! אחד הטובים