סמינריון דיני עבודה- אפליה מחמת גיל בהקשר התעסוקתי- (48 עמ')

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2012
מספר מילים 16366
מספר מקורות 87

תקציר העבודה

אפליה מחמת גיל בהקשר התעסוקתי תוכן עניינים
      פרק                                                                                                                                                  עמוד          א. מבוא -.3
       ב. אפליה מטעמי גיל בשוק העבודה כתופעה  חברתית ..7
       ג. אפליה מחמת גיל בשלב השכירה והקבלה לעבודה -9
       ד. אפליה מחמת גיל תוך כדי עבודה מבחינת קידום, שכר ותנאים 12
       ה. אפליה מחמת גיל בפיטורים -14
       ו. אפליה מחמת גיל בנסיבות של פרישה כפויה מהעבודה –…16         ז. סוגים שונים של אפליה מחמת גיל – הדרכים השונות שבהן יכולה לבוא לידי ביטוי האפליה-21               ז1. אפליה ישירה ואפליה עקיפה — …21
           ז2. אפליה סטטיסטית –…
5            ז3.
דגמים שמסבירים את הרחקתם של בני הגיל המתקדם משוק העבודה 26
       ח. אפליה מחמת גיל – סוגיות שעולות תוך כדי ליטיגציה של ההליך –..31         ט. כיצד ניתן לסייע לבני הגיל המתקדם להשתלב בשוק העבודה ..39          י. משפט משווה –41
       יא.  סיכום ..43
יב.    ביבליוגרפיה -…45
א.מבוא
עיקרון השוויון הוא מושג מופשט מאוד. יש קושי רב לענות על השאלה איך אנו תופסים את מושג השוויון ואף מעבר לכך, איך יש ליישם אותו בפועל. על פי התפיסה המשפטית המקובלת, התואמת את הגישה הפילוסופית האריסטוטלית, מושג השיוויון משמעו "יחס שווה אל בני אדם, אשר אין ביניהם שוני שהוא רלוונטי לעניין נושא השוויון".  עדיין, נוסחה זו אינה מסייעת בידינו לתחום את גבולותיה של קבוצת השיוויון ואת הדרך שיש לנהוג בפרטים המשתייכים אליה. השוויון הוא מושג עמום ואף על כן, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המשפט הישראלי עשה כיברת דרך ארוכה מאוד בכל הכרוך לפיתוחו וליישומו של עיקרון השוויון. להלן אזכיר רק כמה ציוני דרך חשובים בדרך מפותלת זו. כבר עם הקמת המדינה, פורטו בהכרזה על הקמת המדינה הערכים שינחו את המדינה ובהם גם השוויון. בהמשך, שימשה הכרזת המדינה מקור משפטי חשוב לקליטת השוויון כערך בסיסי של המשפט הישראלי.
בשנות החמישים למאה הקודמת קבע כב' השופט ויתקון כי יש עילת ביקורת של איסור אפליה "בין בני אדם שונים-אף כי השוני שביניהם אינו מגוף העניין". יחד עם זאת, באותו מקרה הוסיף בית-המשפט כי לצורך פסילת ההחלטה המפלה "צריך להראות שהאפליה היתה מכוונת וזדונית". מובן כי גישה זו הטילה על העותר הפוטנציאלי נטל ראייתי כבד מאוד להוכיח את הכוונה האמיתית שעמדה מאחורי החלטת הרשות המינהלית.
בהמשך הדרך, ויתר בית-המשפט על הדרישה כי האפליה תהיה זדונית ודי היה בכך שהרשות המינהלית ביססה הבחנה בין בני אדם על יסוד שיקולים זרים, כדי שהבחנה זו תוגדר כאפליה פסולה. בהמשך, עשה בית המשפט צעד נוסף והכיר בכך שאפליה עשויה להיות תוצאה של חוסר סבירות של האקט המינהלי. מאז ניתנה פסיקה עניפה ורחבה מאוד של בית המשפט שבתחילה התמקדה בעיקר בעילות אפליה "קלאסיות" היינו באפליה שכוונה כנגד נשים או שנבעה מטעמים של הבחנה מינית …