ממן 13 בקורס 'קלאסיקה בחקר התקשורת' שאלה 1:
א. בני הזוג לאנג התאכזבו לגלות שהטלוויזיה מסקרת את "המציאות" באופן כזה שהיא מסלפת אותה.
כלומר, הם ציפו שהטלוויזיה תשחזר במדויק ובנאמנות את "המציאות"- את האירוע בשטח, אך בפועל הטלוויזיה סילפה את האירוע, לא הייתה נאמנה באופן חד משמעי למה שקרה בשטח וכמו כן, הטלוויזיה תיארה את הקהל כסוער, הגזימה בממדיו ויצרה אשליה של תשואות בלתי פוסקות. כתוצאה מכך, בני הזוג לאנג התמקדו באמצעים הטלוויזיונים שתרמו לסיקור המסולף, אשר כללו: הטייה טכנולוגית- באמצעות סידור סלקטיבי של נקודות צילום מסוימות. הטיה באמצעות פרשנות- סיפוק משמעות לאירוע באופן מילולי. ארגון מחדש של העולם "האמיתי" לפי דרישות המדיום- כלומר ה- TV ארגנה את האירוע כך שיתאים לדרישות של המדיום הטלויזיוני- באמצעות קריינות על מנת לענות על הציפיות שהטלוויזיה עצמה יצרה לפני האירוע וכמו כן, דימוי הקהל לתזמון שנדרש מהאירוע. מאמץ לענות על ציפיות הצופים- באמצעות דרמטיזציה של האירוע.
החוקרים כץ ודיין בניגוד לבני הזוג לאנג תופסים את הקשר בין המציאות לבין הסיקור הטלוויזיוני באופן כזה שהטלוויזיה לא יכולה לתאר את המצעד בדיוק כמו שהו, ולכן הם טוענים שהטלוויזיה בעצם מבנה את המציאות בצורה כזו שהיא מייצגת אותה באופן שונה, אך היא אינה מסלפת אותה כפי שטענו בני הזוג לאנג. במילים אחרות, כץ ודיין אומרים שלא מדובר בייצוג מסולף, אלא בייצוג מובנה שבתוכו הטלוויזיה מייצגת את המציאות וגם משפיעה עליה ומשנה אותה באותה נשימה, כך שהאבחנה היא לא בין מציאות אמיתית ומציאות מסולפת, אלא בין הבניות שונות של המציאות. ב. לדעת החוקרים, כ"ץ ודיין, האספקטים שחסרים במחקר של לאנג ולאנג הם כדלקמן:
1. "אך אם חקירת ההפקה של אירוע מק-ארתור הייתה מעבר ליכולתם של בני הזוג לאנג ועמיתיהם…" לפי הפיסקה הזו,