יחידה 1-:מבואאינטרוספקציה:הסתכלות פנימה.נייטביזם:קאנט.הידע מולד.אמפיריציזם:ג'ון לוק.ידע נרכש ע"י התנסות. סטרוקטורליזם: טיצ'נר, וונטד.תפיסה מכנית של אדם.המרכיבי החוויה המודעת:תחושות רגשות ודימויים.אינטר-חוויה נתפסת טוב ע"י האדם החווה אותה. נייט'–מבנים מנטלים מולדים. חוקים כלליים משותפים לכל בנ"א ולא שמו את הדגש על שוני.מהי תודעה וחוויה מודעת? פונקציונליזם: ג'מס.חקר תהליכי התודעה והשתנותם המתמדת ומה תפקידה בהסתגלות האדם לסביבה?.אימפר'-הסביבה מרכזית בעיצוב התודעה. תצפית.ייחודיות של הפרטים.תהליכים מנטלים נראים בהתנהגות האדם.בדק התנהגות.ביהייביוריזם:ווטסון+סקינר.עקרונות התנהגות אנושית= התנהגות בע"ח.אימפר'-התנהגות נרכשת ע"י למידה. תצפית.שיטת מעבדה.דמיון וכללים משותפים לבנ"א.מציאת קשר בין גירוי לתגובה. להתרכז רק בחקר ההתנהגות. כדי להסביר תופעה מורכבת יש לחפש את האלמנטים הפשוטים המרכיבים אותה. גשטלט: ורטיימר. השלם יותר מסכום חלקיו.האדם שלם. תנאי מעבדה תופעת P ׁלבדוק תנועה(2 נק' אור כמו שלט מואר).נייט'-דפוסים מולדים.החוויה תלויה ביחסי גומלין בין האלמנטים ולא תוצר צירופם יחדיו. פסיכואנליזה: פרויד. התנהגות האדם נשלטת ע"י הלא מודע.הוא לא רציונלי ומיני מטבעו.נייט':דחפים מולדים.תצפית קלינית טיפול אישי ולא מעבדה.סיבות להפרעת התנהגות בנפש.אכסיסטנציאליזם הומניזם מאסלו-פונומולוגיה הבנת האדם מעולמו הפנימי ולא הסברתו. מתנגדים לשימוש בהסברים "מדעיים" להבנת האדם ותוצריו,וקוראים להבין את האדם ולא להסבירו. דגש שכל אדם הוא הוויה יחודית. אינטר'.נוטה לאימפרי' –חופש בחירה והגשמה עצמית.משמעות לקיום אנושי.להבין גם אדם בריא.שיטת סמכות:לאסוף מידע מאחר.שיטת דבקות:האדם דבק בדעותיו.שיטה אנטואטיבית: אימוץ דעה רק אם נראית היגיונית. שיטה מדעית:שונה מהקודמות.אוקביקטיבית ואמפירית(מחקר המבוסס על נתונים). משתנה מוסבר:השינוי בו מיוחס למשתנה המסביר. משתנה מסביר: אחראי לשינויים הנצפים בהתנהגות.הגדרה תיאורטית:מופשטת.לא ניתנת לתצפית ע"י חושים.הגדרה אופרציונלית: מאפשרת לקבוע אם נתון מסוים משתייך או לא למונח.מעבר מהרמה התיאורטית שאינה מאפשרת חקירה מדעית אלא רמה תצפיתנית.
כוללת פעולות (אופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר.המונח המתקבל קרוי מונח תצפיתי (האמפירי). חסרונה: מצומצמת ולכן אי אפשר להשוות בין מחקרים שהשתמשו בהגדרות אופרציונליות שונות.הגדרה מספרית (עוצמות רמות וכו') של משתנים בניסוי מסוים.הגדרה נומינלית: מילון.מחקר גישוש:נועד להכיר תופעה באופן כללי, במטרה לנסח בעיות או השערות למחקרים נוספים, שיערכו בשלב השני. שיטת החקירה מאפשרת להתבונן בו זמנית במספר רב של תופעות וגורמים. אין זה מחקר מדעי במלוא מובן המילה, כי הוא אינו בוחן השערות אלא רק מסייע לאתרן.מחקר תיאורי:מתאר בדייקנות תכונות של יחיד, של מצב או קבו'. להגדיר שכיחותה של תופעה כלשהי, או לקבוע את עצמתו של קשר בין משתנים.תיאור מהימן של התופעות.כוללים גם סקרים, המנסים לתאר את התפלגותם של משתנים מסוימים באוכלוסיה,גם מחקרים המנסים לגלות קשרים בין תופעות אך לא נאמר דבר על יחס סיבתי בין שני המשתנים הנידונים. במחקר זה לא נשאלת השאלה איזה משתנה גורם למשתנה השני או משפיע עליו.קשר סיבתי: כשמתגלה קשר בין שני משתנים הוא עשוי לנבוע מיחסים סביבתיים שונים.כל אחד מהם בנפרד יכול להביא למציאת קשר בין משתנים שאינו בהכרח קשר סיבתי ישיר:1.קשר סיבתי ישיר כאשר משתנה אחד גורם למשתנה השני ולהפך2.קשר סיבתי ישיר אך מותה, כלומר משתנה אחד גורם למשתנה אחר רק כאשר קיים משתנה נוסף3.קשר סיבתי בין שני משתנים, אך יש בניהם משתנה מתווך, שבלעדיו לא היה בניהם כלל קשר.קשר סיבתי מזויף:משתנה אחד לא גורם למשתנה השני,אלא יש משתנה שלישי הגורם לשני המשתנים והוא הגורם למציאת הקשר הסטטיסטי בין שני המשתנים. משתנה מתווך:יוצר קשר סיבתי בין שני משתנים אחרים. בלעדיו לא היה הקשר בין שני המשתנים.משתנה ב"ת:כאשר החוקר עושה מניפולציה במשתנה המסביר במהלך מחקר ניסויי, המשתנה הוא משתנה בלתי תלוי או משתנה מופעל.משתנה ייחוס:במחקר שבו הנבדק מגיע למחקר עם ערך מסוים במשתנה המסביר, והחוקר אינו מתיימר לשנותו ואינו מנסה להשפיע על המשתנה, מכונה המשתנה משתנה ייחוס.משתנה תלוי:במערך מחקר ניסויי המשתנה המוסבר הוא משתנה תלוי כיוון שהוא תלוי במשתנה המסביר למען קיומו.מערך מחקר מתאמי:החוקר מתבונן במתאמים (בקשרים) כפי שהם קיימים במציאות.החוקר מתבונן בהבדלים שבין הנבדקים הן במשתנה המסביר והן במשתנה המוסבר,כאשר הבדלים אלה נתונים. בעיקר לחקירת מצבים שבהם אין אפשרות לשלוט במשתנה המסביר.המשתנים המסביר הם במקרה כזה מתני ייחוס, והחוקרים מתעניינים בהבדלים הנתונים הקיימים בשני המשתנים הנחקרים. במערך המחקר המתאמי ההבדלים הבינאישיים חיוניים למציאת ההבדלים המבוקשים. מערך מתאמי …