. אלו הם העקרונות שעל פי הם בונים קורפוסים "טובים":
1.       רלבנטיות- על החוקר הבונה קורפוס לאסוף נתונים שיהיו רלוונטים לשאלת המחקר.
2 .       הומוגניות-על הנתונים להיות מאותו סוג ולא מסוגים שונים.
3.       סינכרוניות- כשבונים קורפוס חייבים לוודא שהנתונים רלוונטים לתקופה הנבדקת. למחקר העוסק בשאלה כיצד מיוצגות אמהות חד הוריות ממעמד נמוך בחדשות הטלוויזיה העקרונות לבניית קורפוס אותם יש ליישם יהיו:
רלבנטיות- הנתונים אותם יש לאסוף צריכים להיות רלוונטים לייצוגם של האמהות החד הוריות ממעמד נמוך בחדשות הטלוויזיה, ולא לאסוף נתונים העוסקים בייצוגם של האמהות החד הוריות ממעמד גבוה בחדשות הטלוויזיה. מבחינת הומוגניות, על הנתונים להיות מאותו סוג, כלומר לא לערבב ייצוגים בחדשות הטלוויזיה של אמהות חד הוריות ממעמד נמוך, עם ייצוגים ברדיו או בעיתון. מבחינת סינכרוניות, אם שאלת המחקר עוסקת בייצוגם של אמהות חד הוריות ממעמד נמוך בחדשות הטלוויזיה העכשוויות, הרי שהנתונים צריכים לעסוק בתקופה הנוכחית ולא בייצוגם של אמהות חד הוריות ממעמד נמוך בחדשות מלפני קום המדינה. את הקורפוס למחקר שהצעתי, אשר עוסק בשאלה כיצד מיוצגים ערבי ישראל בתוכניות ריאליטי, אוכל להרחיב על ידי מספר הייצוגים. באפשרותי לחקור יותר רבדים של התופעה ולהרחיב את הקורפוס. למשל, ערביי ישראל יכולים להתחלק לייצוגים של ערבי מוסלמי וערבי נוצרי. הרבדים שלהם יכולים להתחלק כך: ערבי מוסלמי דתי או ערבי מוסלמי חילוני, ערבי נוצרי דתי או ערבי נוצרי חילוני, וכן ערבי מוסלמי התומך בקיומה של ישראל, ערבי מוסלמי שאינו תומך במדינה, ערבי נוצרי שתומך במדינה או ערבי נוצרי שאינו תומך וכן הלאה. כאשר ארגיש שהגעתי לרוויה, כלומר למקסימום כך שהוספה של מקרים לא מגדילה את מספר הרבדים אלא רק את מספר הנבדקים אפסיק בהרחבת הקורפוס.