תוכן עניינים
מבוא
תיאוריות למידה חברתית למידה ארגונית קהילת למידה מקצועית בית ספרית קהילת למידה מקצועית בית ספרית כהתפתחות מקצועית קהילת למידה מתמשכת קהילת למידה מקצועית ממוקדת קהילה חד- תחומית היחיד בקהילה סיכום ביבליוגרפיה העבודה תעסוק בקהילות למידה מקצועיות ובודקת מה ידוע תאורטית ולפי ניסיון מעשי על קהילות למידה מקצועיות שצמחו על רקע הצורך להתמודדות עם סטנדרטיזציה, רב- תרבותיות, גלובליזציה ועידן הידע (קורלנד והרץ-לזרוביץ,
2 006). אלו אנשי מקצוע שבוחנים במשותף את הידע שלהם ודנים בו במטרה להתפתח מבחינת מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגי התלמידים (אולז'ן, סימקה וקוזמינסקי,2004 ). הם בעלי חזון משותף, תומכים זה בזה ועובדים כקבוצה בצוותי שיתוף (DuFour et al, 2006) להגשמת החזון ולהשגת המטרות המשותפות  קהילות למידה מקצועיות מהוות שינוי יסודי בתרבות הבית-ספרית (מרגולין, עזר וקרטון,
2 002 ), וכרוכים בו שינויים נוספים: בנורמות מקצועיות, במדיניות הארגונית ובהיבטים טכניים(McLaughlin & Talbert, 2006) .
מחקרים שנעשו עד כה בנושא של קהילות למידה מקצועיות התבססו הן על שיטות איכותניות והן כמותיות. ככלל, המחקר כולל איסוף מידע ממגוון הגורמים השותפים בקהילה. בגישת הקהילה הבית ספרית בייחוד, גורמים אלה כוללים גם את הקהילה הרחבה יותר- הורים, אנשי קהילה, הנהלת המחוז וכדומה. המטרות המרכזיות הן להבין את אופני פועלה של הקהילה, להעריך את מידת יעילותה, לחשוף יתרונות וחסרונות שבה, לאתר נקודות לשיפור וליצור מדדים לקביעת הצלחה. סוגי המחקר המרכזיים בהם נקטו חוקרי קהילות למידה מקצועיות עד כה הינו חקר מקרה ומחקרים השוואתיים  Kougioumtzis & Patriksson,
2 009; Baldwin, 2008; Bolam et al 2005 ; Supovitz & Christman, 2003; Ailwood & Follers, 2002,). על מנת לאפשר הן הבנה מעמיקה של קהילות מקצועיות תוך מבט על ההקשרים השונים בהם הן פועלות והן להגיע לתובנות כלליות הרלוונטיות למגוון קהילות, יש חוקרים המשלבים בין גישה איכותנית לגישה כמותנית (Weiss & Pasley, 2006; Mor & Heilweil, 2002).
בעשורים האחרונים, המודל של קהילת למידה מקצועית צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם בצורות ובדרכים שונות.  יש דוגמאות של קהילת למידה של מורים הקיימות כבר  שנים רבות כחלק מתרבות בית הספר, בסין  היא קיימת עשרות שנים במטרה לשפר את ההוראה על-ידי למידה משותפת ומגוונת (Paine & Ma,
1 993 )  ביפן יש מסורת של התפתחות מקצועית של מורים על ידי צפייה משותפת בשיעורים של עמיתים וניתוחם (  (Darling-Hammond, Chung Wei, Andree Richardson, & Orphanos, 2009 ובסינגפור, מדגישים את המשאב האנושי, המורה, כמוביל השינוי היבט זה  (TIMSS – 2003, 2007; PISA – 2003, 2006) .
כיום, מדינות רבות מאמצות את  המודל מתוך מניעים שונים המעצבים את אופי הקהילה ומטרותיה (Stewart, 2010)  ; כגון שבדיה ויוון ((Hargreaves, Halasz, & Pont, 2007 , פינלנד ( ;Kougioumtzis & Patriksson,
2 009) והמשותף להן הוא צורך להכין מורים ותלמידים להתמודדות עם סטנדרטיזציה, רב תרבותיות , גלובליזציה ועידן הידע.