פסיכולוגיה בחינוך-מאמרים

מוסד לימוד
מקצוע
קורס
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 3026
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

הקשר שבין מסקנות אלה לגורמי ההתפתחות של רמת השאיפה:
1.מסקנה ראשונה:  מתוך מסקנת המחקר נראה כי משוב חיובי או שלילי או כלל ללא משוב הניתנים לתלמידים בבחינתם אינה  משפיעה כלל על רמת ביצוע המבחן  לא אצל הבנים ולא אצל הבנות.
-לדעתי מסקנה זו סותרת  את  הקשר בין המציאות לבין רמת השאיפה משום שבמציאות יש לה וודאי השפעה רבה על ביצוע המשימות (לרבות על פי ניסיוני האישי)חוויות של הצלחה או כשלון בתחום מסוים לפי חוקיות קבועה המעצבות את רמת השאיפה של כל אחד בתחום זה או אחר ויש להן השפעות בטווח רחב של פעילויות הגשת עבודות ,הגשה למבחנים וכ' והגברת המוטיבציה, ולכן כאשר לאותה התנהגות חיובית או שלילית הילד מקבל הערכה באופן קבוע עקיב ושיטתי הוא ידע למה לצפות בהתנהגותו בעתיד , כך גם לגבי תלמיד חלש שהחל ללמוד וקיבל משוב חיובי ומכאן  תיווצר אצלו רמת שאיפה יציבה לקראת שיפור הישגיו.המסקנה המתבקשת היא כי להערכה שלילית או חיובית (כישלון או הצלחה)יש השפעה מכרעת על רמת השאיפה אצל הילד.
2. מסקנה שנייה : על פי מסקנות המחקר נראה כי גורם המין של האדם המעריך את הבחינה השערה ראשונה: ככל שנתמיד לתת לתלמידים הערכה חיובית יותר כך הישגיהם יהיו גבוהים יותר.ולהפך ככל שנתמיד לתת הערכה שלילית לתלמידים כך הישגיהם  יהיו נמוכים  יותר. לתלמידים הניגשים למבחן ללא משוב ,להם תינתן בדרך כלל הערכה שלילית  בגלל חסרונו של הטריגר שהוא בעצם המשוב.
השערה שנייה: ישנה חשיבות רבה לגבי מינו של נותן הערכות גבר או אישה  על רמת הביצוע.אם  זוהי אישה הרי שהבנות מעלות את השיגן באופן משמעותי ואם זהו גבר הבנים הם אלה המעלים את הישגם באופן משמעותי.
ב.מדובר במחקר מתאמי מכיוון שהחוקר אוסף נתונים כפי שהם קיימים במציאות.הוא אינו מפעיל או משנה נתונים כמו  גיל הילדים הנבחנים ,מצבם הסוציו -אקונומי או את מצבם המשפחתי .הוא בוודאי שאינו מפעיל מניפולציות כדי לשלוט למשל במשתנה הבלתי תלוי כמו הגיל אלא משווה באופן מכניסטי בין בנים לבין בנות של ילדי כיתות ח'  מתל אביב.הערה:אם החוקר היה משווה למשל בין קבוצות גיל שונות או בין אוכלוסיות מרקע שונה כי אז המחקר היה הופך למחקר ניסויי .לסיכום במחקר הנוכחי  החוקר יכול רק לדעת שיש קשר בין שתי משתנים בין מינו של נותן הערכה  לבין התלמידים הניגשים לבחינה על תוצאות טיב המבחן . ומכאן, שלא ניתן להוכיח סיבתיות .ניתן רק לדבר על הקשר בין המשתנים אך בוודאי  לא ניתן להוכיח סיבתיות.