העבודה עוסקת בשלושה מדרשים של חז"ל, על אישיותה של שרה אמנו

עבודה סמינריונית שלושה מדרשים על שרה אמנו מבראשית רבה במסגרת הקורס “וקראת לשבת עונג” מדרשי חז”ל ופרשת השבוע 2013 סמסטר א תוכן העניינים
הקדמה –..
עמ’ 3
מבוא  –…
עמ’ 3
פרק א: שרה בבית פרעה עמ’ 4 -12
פרק ב: האם שרה ואברהם עסקו בגיור? –  עמ’ מנהל עסקים- 17
פרק ג: מדוע נתעקרו אמהות? .. עמ’ 18 –
5 סיכום:
-.עמ’ 26 – 28
ביבליוגרפיה:
… עמ’ 29
שלושה מדרשים על שרה אמנו מבראשית רבה הקדמה עבודתי עוסקת במדרשים שנארגו סביב דמותה של שרה. לדעת היינמן חל שיפור במצבה של האשה וביחס אל האשה בתקופת חז”ל, כחלק מההשפעה ההלניסטית,  שגרמה גם לגישה יותר אינדיוידואלית לאדם ולאשה. הדבר מתבטא בדרשות חז”ל (היינמן, עמ’ 93). לדעתו, בתקופה זו עלתה ההכרה בעצמאות האשה, ואפילו ישנה הכרה בערבון מוגבל בשיוויון ערכה של האשה. דברים אלו ניכרים במדרשים שנעסוק בהם בעבודה זו.
השינוי ביחס אל האשה ניכר במדרשים על הדמויות הקלאסיות של הנשים במקרא. שבע הנביאות – שרה, מרים, דבורה, אביגיל, חולדה ואסתר – זוכות לשבח באגדה. נשמעים קולות כי בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים וזכות אשתו ניצל און בן פלת. נשמעת אפילו הדעה כי “ניתנה באשה בינה יותר מן האיש”  למרות שלגבר יותר התמצאות בעינייני העולם בגלל שהוא יוצא ל”שוק” והיא נשארת בבית(בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יח). מבוא
הפרק הראשון (המדרשים לא סודרו באופן כרונולוגי) עוסק במצבה של שרה כאשר היא נלקחה לבית פרעה, בעקבות “ההסכם” שעשה איתה אברהם. כיצד היא קיבלה את מצבה? איך היא התמודדה עם פרעה? מי עזר לה, והשאלה ה”מכרעת” עבור גאוות העם – האם פרעה שכב עימה? בפרק זה נכיר את “הסיפור הדרשני”.
הפרק הראשון והמדרש השני המבוסס על דרשת המילה הבודדת, עוסקים במעמדה של שרה כלפי אברהם. שאלנו את עצמנו האם שרה שעזבה אף היא את בית אביה ויצאה לדרך עם אברהם הייתה שותפה לו במשימה הרוחנית שהוטלה עליו, או שלא היה לה חלק בכך. המדרש הראשון משיב על כך.
הפרק השלישי עוסק בעימות דמותן של הגר ושרה. כיצד קרה שהראשונה התעברה מיד ושרה הייתה עקרה כל-כך הרבה שנים? האם שרה לא הייתה צדקת? ומדוע כל האמהות היו עקרות לפחות חלקית? במדרש זה יש טכניקות מעורבות של דרשות, לבסוף יש לנו סיפור דרשני מעניין על יחסי שרה והגר.
נעזרתי הרבה בעבודתי בכלים שהעמיד לנו יונה פרנקל לניתוח דרשות ומדרשים, ואני מקווה שהצלחתי לחדור לכוונת חכמינו שיצרו את המדרשים המעניינים האלו.
שיטת עבודתי הייתה, קודם לתהות על הרקע המקראי של הפרשה המובאת במדרש. אחר כך לנסות להבין על אילו שאלות המדרש מנסה לענות. אח”כ לעסוק ב”דרך הדרשה”, כלומר הטכניקה של הדרשה, ולבסוף לנסות להבין מה החידוש או המשמעות הרעיונית של המדרש.
הציון: 93