ממ"ן
1 3                                                                                 17.05.13
שאלה 1:
א. הטענה המרכזית של החוקרים היא שהתקשורת ובפרט הטלוויזיה גורמת לצופים בבית להרגיש תחושה של קירבה וקשר חברתי עם מגישי הטלוויזיה שאותם הם רואים לעיתים קרובות ובאופן עקבי ( לאורך זמן). החוקרים סבורים שמדובר באשליה של קשר ומכנים את המצב הזה " יחסים פארה חברתיים" , כלומר הצופים מרגישים כאילו מגישי הטלוויזיה הם חלק מהמעגל החברתי שלהם , כך שהמושג הזה מבטא קשר בינאישי מדומה ולא אמיתי . הקידומת "פארה" באה לציין קירבה ודמיון בין מצבים שונים אבל ללא התאמה מלאה ולכן אינטראקציה פארה חברתית דומה בחלקה לאינטראקציה רגילה אבל לא באופן מלא  ולכן היא פחות אמיתית ופחות אותנטית מיחסים פנים אל פנים.
היחסים ההלו מתאפיינים בכך שהצופה יכול לשלוט בהם , ללא תחושה של מחויבות ,אחריות או מאמץ מצידו. הוא יכול לעזוב או לפרוש מהם מתי שהוא רוצה ( לכבות את הטלוויזיה) ולפנטז במסגרתם כל מה שהוא רוצה. ביחסים הפארה חברתיים אין הדדיות , מי שיוזם אותם אלה מגישי הטלוויזיה ש"מושכים" את הצופים לאינטראקציה הזו אבל הגבולות של היחסים ההלו מוגדרים מראש ולא נמצאים בשליטה של הצופה.
אסטרטגיות ליצירת אשליה של אינטימיות עם הצופה א.      הפרסונה הטלוויזיונית משתמש בסגנון שיחה ,שפת גוף ואווירה חברתית שמאפיינת מצבים של תקשורת בינאישית ומאפשרים תחושה של נינוחות וחוסר פורמאליות.
ב.      הפרסונה הטלוויזיונית יוצר ומשמר זרימה רציפה של שיחה קלילה כדי ליצור את הרושם שהוא מגיב לדברים שמישהו אחר אומר.
ג.        הפרסונה הטלוויזיונית מנסה לטשטש את הקו המפריד בינו ובין התוכנית לבין הקהל באולפן ובבית, לשם כך הפרסונה הטלוויזיונית מתייחס לצוות הטכני שבאולפן כאל חלק מהחברים שלו וגם עם אנשים מהקהל באולפן , באופן הזה הקהל בבית נוטה לחשוב שהחברותה הזו כוללת גם אותו.
ד.      הפרסונה הטלוויזיונית חורג מהפורמט "הפורמאלי" של התוכנית ומתמזג עם הקהל דרך ירידה מהבמה ,שאלות ותשובות לקהל באולפן או לחילופין מצב שבו התוכנית כאילו יוצאת לרחוב ואז הקהל בבית ובאולפן לצד צוות ההפקה והפרסונה הטלוויזיונית הופכים להיות מאוחדים כקהל אחד גדול , מה שמוחק את ההפרדה בין …