תכנית לימודים לתואר שני לבוגרי כלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות
עבודת סמינר במסגרת הקורס: "עבירות ועוולות בדיני מחשבים" סמסטר א'   ספטמבר 2011
ראשי פרקים
1 .       מבוא …עמ' 5-3

2 .       פרק א': השימושים השונים בפרסום תמונות אדם ברשת האינטרנט עמ'
1 0-6
א.         פרסום תמונות לצרכים פרטיים ברשתות חברתיות ללא הסכמת המצולמים עמ'
8 -6
ב.         שימוש ללא הסכמה בתמונות אישיות לצרכים מסחריים באינטרנט-.. עמ' 9-8
ג.          שימוש בפיתוחים טכנולוגים ברשת האינטרנט המאפשרים זיהוי פנים של מצולמים –…
עמ' 10-9

3 .       פרק ב': סקירת הזכויות המשפטיות והחוקים המתייחסים למצבים בהם נפגעת פרטיותו של אדם על ידי פרסום תמונתו ברשת האינטרנט ללא רשותו–. עמ' מנהל עסקים-11
א.         חוק הגנת הפרטיות –.עמ'
1 3-11
ב.         חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
עמ' 13
ג.          חוק איסור לשון הרע  -..
עמ' מנהל עסקים-13
ד.         חוק עשיית עושר ולא במשפט . עמ' מנהל עסקים
4 .       פרק ג': בחינת השימושים השונים בפרסום תמונות באינטרנט אל מול החקיקה הקיימת בישראל –
עמ'
2 1-משפטים                                  א.         מקרה בוחן ראשון – פרסום תמונות ברשתות חברתיות ללא הסכמת המצולמים –עמ'
1 6-משפטים                                  ב.         מקרה בוחן שני – שימוש ללא הסכמה בתמונות אישיות לצרכים מסחריים באינטרנט-…
..עמ'
1 8-17
ג.          מקרה בוחן שלישי – שימוש בפיתוחים טכנולוגיים באינטרנט המאפשרים זיהוי פנים של מצולמים –..
עמ' 21-19
5.       סיכום –…עמ'
2 4-22

6 .       ביבליוגרפיה -עמ'
2 6-
5 מבוא
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת התרחב השימוש ברשת האינטרנט, והפך לזמין עבור חלקים גדולים יותר בציבור הרחב. באמצע שנות ה-90 הפך השימוש באינטרנט לנרחב כל-כך, שהוא יצר צמיחה כלכלית מופרזת, שזכתה לכינוי בועת ה"דוט-קום". בועה זו התאפיינה בצמיחה יוצאת דופן של מחירי מניות של חברות העוסקות במיזמי אינטרנט וכניסה של משקיעים רבים לתחום.
בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט תדמיתיים במיוחד, המציגים תכנים, שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, הדור השני המכונה,  ,web.2.0מתמקד באתרים, המספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים, שנוצרו בעיקר על ידי הגולשים עצמם, אותם הם מציגים.
ההגדרה המעשית של המונח web.2.0 מתייחסת, ברוב המקרים, לשורה של יישומים וטכנולוגיות, שהמכנה המשותף שלהם הוא הניסיון לחרוג מן הדגם הקודם של גלישה באינטרנט, דהיינו, עיון פסיבי בעמודים שתוכנם סטטי, ומעבר לדגם בו "הגולש הבודד" יכול להגיב, להשתתף, לשתף וליצור בעצמו תכנים שישמשו גולשים אחרים. כתוצאה מכך, השליטה עברה מהתקשורת והטלוויזיה לגולשים, שייצרו את התוכן בעצמם. כלומר, הגולשים, הם המחליטים מהם התכנים המעניינים אותם, והם מפיקים בעצמם תכנים, ומשתפים בהם ציבור רחב של גולשים אחרים. עם זאת, ניתן לומר, כי בין שני סוגי הדגמים המוזכרים לעיל קיים גם דגם ביניים בו הגולש עובר מקריאה פאסיבית של תכנים, שהועלו לרשת על ידי גורמים ממוסדים ואחרים, למצב בו הוא מגיב באופן אקטיבי על תכנים אלה באמצעות "טוק-בקים". הדגם החדש של האינטרנט הביא להתפתחות חברתית בה הגולשים ברשת משתפים במידע אישי מחייהם באמצעות כתיבת בלוגים, העלאת סרטונים לאתרים דוגמת youtube, פתיחת פרופילים אישיים ברשתות חברתיות ושיתוף במידע וכן העלאת אלבומי תמונות לרשת. התפתחות זו הולידה גם תופעת לוואי שבה שיתוף של גולשים במידע מסוגים שונים באמצעות תוכנות מגוונות ובאתרים שונים, הביא לפגיעה אישית בפרטיות של הגולשים עצמם, אך חמור מכך לפגיעה בפרטיות של הקשורים אליהם (ברמה כזו או אחרת), אשר מידע אודותם נחשף ברשת בהסכמתם או בלעדיה. נוצר מצב לפיו: "הרשת, שהיא סביבה ציבורית, השייכת לכולנו, יוצרת פוטנציאל גדול מתמיד לתופעות, הפוגעות בפרטיות שאינן מוסדרות על פי דין. תיעוד של מסלול גלישתנו ברשת ואיסוף מידע על סוג המחשב בו אנחנו משתמשים או על כתובת ה-IP אינם חודרים לתוך המרחב הפיזי בו יש לנו זכות קניין, כמו כן דומה שיקשה להגדירם כפגיעה בפרטיות הפוגעת גם בזכות לכבוד האדם". ההתפתחות החדשה של עולם האינטרנט למעשה הובילה ליצירתה של מערכת יחסים חדשה בין העולם הטכנולוגי המתפתח לבין עולם הערכים המשפטיים הקיים, הבא להגן על זכויותיהם של הגולשים באינטרנט ואלה הקשורים אליהם. על מערכת יחסים זו ניתן ללמוד מדבריו של ד"ר מיכאל בירנהק בספרו מרחב פרטי:  "עם פרוץ האינטרנט לחיינו בשנות ה-90 של המאה הקודמת וככל שחיינו הופכים יותר ויותר להתנהל בזירה הדיגיטלית, הבנת היחסים שבין המשפט לטכנולוגיה איננה רק שאלה עיונית כללית, היא נושא הכרחי לפיצוח וליישום כדי שנוכל להפיק את המיטב מהטכנולוגיה הדיגיטלית ובו זמנית להיאבק במגרעותיה, והן קיימות". בעבודה זו אנסה לבחון את האיזון הנדרש בין שיתופיות באינטרנט, כתופעה רווחת של דור האינטרנט החדש (web 2.0), אל מול הזכות לפרטיות של הגולשים או הפרטים הקשורים להם וכן אל מול זכויות חוקתיות נוספות הנובעות מחוקי יסוד, חוקים רגילים ופסיקה. שאלת המחקר הנגזרת מנושא העבודה הינה: האם פרסום תמונות אדם ברשת (בצילומי סטילס או וידאו) ללא הסכמתו פוגעת בזכויות חוקתיות שלו? כדי לענות על שאלת המחקר אסקור בראש ובראשונה את הנסיבות בהן נעשה שימוש בתמונות של אדם ברשת לצרכים פרטיים או לצרכים עסקיים ומסחריים, תוך הצגת דוגמאות שונות מהפסיקה בשנים האחרונות. בנוסף אתייחס ליישום טכנולוגי חדש ברשת החברתית 'פייסבוק' שהפעלתו, למעשה פוגעת בפרטיותם של הגולשים באינטרנט. בהמשך אציג את הדינים הישראליים השונים הרלוונטיים לנושא זה. לאחר מכן, אנסה להציג את הפערים הקיימים בין השימוש שנעשה בתמונות אדם באינטרנט במצבים שמניתי לעיל לבין הנגזרות המשפטיות השונות הקיימות בישראל. לבסוף, אסכם את העבודה, אציג את מסקנותיי ואנסה לענות על שאלת המחקר, שהצגתי בפרק זה. השערת המחקר שלי, ביחס לשאלה שהצגתי בפרק זה, היא שעל אף שפרסום של תמונות אדם באינטרנט הפך בשנים האחרונות לנורמה מקובלת, אשר רבים מהגולשים באינטרנט לא משקיעים מחשבה רבה בהשלכותיה על הפגיעה בחייהם של אחרים, בסופו של דבר פרסום זה פוגע בזכויות חוקתיות שונות של אלה הקשורים לגולשים ותמונותיהם התפרסמו ברשת , בין אם הפרסום נעשה בהסכמתם ובין שלא. הפגיעה יכולה למצוא את ביטויה במגוון דרכים: בשמם הטוב, בפרנסתם, בחיי משפחתם והחיים החברתיים שלהם, ועוד. החומר העיוני שבאמצעותו אנסה לענות על שאלת המחקר, שהוצגה בפרק זה, כולל בין השאר, הצהרות ואמירות מפיהם של בעלי עניין ואנשי משפט העוסקים בתחום. כמו כן החומר העיוני מתבסס על פסקי דין מהעת האחרונה, חוקים ישראלים ומקורות משניים נוספים.