מטלת מנחה (ממ"ן) 13
הקורס:
"פילוסופיה של החינוך"- 10765
סמסטר:
2013ב מועד אחרון להגשה: 12.5.2013
שאלה
1 (30 נק') א.
(משפטים נק') קראו את מאמרו של ישעיהו תדמור: "חינוך אקזיסטנציאליסטי", ותארו על- פיו את שלושת התנאים "ההכרחיים והמספיקים", לפי רוג'רס, לקיומם של יחסים בריאים בין בני אדם, ואת השלכותיהם על תפקידי המחנך.
שלושת התנאים "ההכרחיים והמספיקים" לקיומם של יחסים בריאים בין בני אדם, בכל תחומי החיים, לפי רוג'רס, הם:
1. "חפיפה"- מושג זה מתאר את הקשר בין החיצוניות לפנימיות "האמירה וההתנהגות".
רוג'רס טוען כי אדם אמיתי, שאינו מתחזה בזהותו ביחסיו עם סביבתו, מייצר, על אף שאין מדובר בחפיפה מושלמת, רגשי כנות הדדיים ואמיתיים. התחזות למישהו אחר, שקר פנימי כמו גם חיצוני, תביא לאנטגוניזם מצד הזולת. על אחת כמה וכמה כשמדובר באיש חינוך. הפיתוי להיות מרשים, חכם ויודע- כל מול תלמידך הוא גדול. מתוך הדוגמה  שמתאר רוג'רס, ניתן להבין כי, גם איש חינוך, רם ככל שיהיה, יודע ככל שיידע, הוא בסה"כ אדם ועדיף שתלמידיו יתייחסו אליו ככזה.
ההתחזות למישהו נשגב ויודע כל, גם כהוא אינו יודע הכל, תביא לתפיסת איש החינוך כאובייקט, תייצר חוסר ביטחון במערכת היחסים בין איש החינוך ותלמידו ותפגע בתהליך החינוכי בטווח הארוך.
2. "קבלה"- קבלת האחר ללא התניה.  תנאי הנוצר על קרקע הומניסטית ודרך האמונה ש"יחס גורר יחס". כאשר נוצרת אווירה הומנית, בני אדם נוטים להאמין בזולתם ובכך מתפתחת יצירתיות ומימוש עצמי. אווירה של קבלה מסירה את הבושה, הכעס והפחד ויוצרת מארג יחסים המבוסס על אמון, רגש, בחינה ושיפוט עצמיים. איש חינוך אשר יצליח, לא באופן אוטומטי ומכני, אלא מתוך פנימיותו, לייצר אווירה שכזו, יצור בתלמידו שותפות לתהליך חינוכי אותנטי, שמבוסס על התמודדות עם מרכיבי זהותו ונפשו השונים הן של התלמיד והן של המחנך.
3. "הבנה אמפתית"-  גישה הדורשת מהמחנך לא לשפוט את החניך דרך מימדי השיפוט הערכי והמוסרי שלו, זה שגיבש עם השנים, ואפילו לנסות ולמרוד בתפיסותיו על מנת שיוכל לקיים את הדיאלוג החינוכי ממקום שרואה את העומד מולו כאדם בעל תפיסות, זהות, ערכים ומוסר משל עצמו.
רוג'רס טוען שחניכים יגבשו אמון במחנך, אם יחושו שהוא מקבל אותם כפי שהם, בלי שדבריהם או מעשיהם מסתירים כוונה נסתרת. ב.
(משפטים נק') הראו כיצד באים לידי ביטוי שלושת התנאים בהם עסקתם בסעיף א' בשאלה זו בחוויותיו האישיות של כותב המאמר כתלמיד, ובהמשך כמורה וכמנהל. שאלה
2 (30 נק') "פוסטמודרניזם", טוענת נל נודינגס, "הוא הלך-רוח שמזעזע את כל המבנה של החשיבה המודרנית.
הוא קורא תיגר על הנחות, שיטות, גישות, אופני חשיבה וערכים שהם בגדר נכס צאן ברזל" (ספר הקורס, עמ' 83). הסבירו קביעה זו, ועמדו על השלכותיה למערכות החינוך בעולם כיום.
לצורך פיתוח הדיון, היעזרו גם במאמרו של רוני אבירם: "משבר החינוך המודרני בעידן הפוסטמודרני".
שאלה
3 (20 נק') מדוע, לדעתכם, נוטים הוגים ומחנכים, בעלי השקפה פוסט מודרניסטית, לשלול את העיסוק המודגש מדי, לטעמם, של מערכת החינוך הישראלית בתולדות הציונות, ההיסטוריה של עם ישראל, מלחמות ישראל וכו'?
שאלה
4 (20 נק') מנו והסבירו שניים-שלושה הבדלים משמעותיים בין הגישה הפוסטמודרנית לחינוך, מצד אחד, לבין גישת התיאוריה והפדגוגיה הביקורתית. בססו דיונכם בסוגיה הן על פרק 4 בספר הקורס, והן על מאמרו של רוני אבירם, העוסק בפוסטמודרניזם, ועל מאמריהם של יוסי יונה ושל חגית גור, העוסקים בפדגוגיה הביקורתית.