השלכות פיננסיות של אחריות חברתית סביבתית אסטרטגיות להשקעות אחראיות בקרנות הפנסיה    GPFG  GOVERNMENT PENSION FUND GLOBAL הקרן הנורווגית
1 .פרטים כלליים על הקרן מעט היסטוריה ופרטים על הקרן ,מטרותיה ומנהליה "קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה"  (בנורווגית : Statens pensjonsfond utland, SPU )  היא קרן בה מופקדים עודפי ההון של ממשלת נורווגיה שנתקבלו מפעילות בתחום הגז (בו משמשת נורווגיה שחקן מרכזי בעולם).הקרן נוסדה בשנת 1990 לאחר החלטה של בית המחוקקים הנורווגי להתמודד עם הירידה בהכנסות הצפויות בתחום הגז בעתיד ולמתן את ההשפעה השלילית של מחירי הגז התנודתיים תוך מתן פתרון לעלייה בתוחלת החיים של אזרחי העולם בכלל ונורווגיה בפרט. הבעיה עימה ניסתה המדינה להתמודד עם הקמת הקרן מכונה "המחלה ההולנדית" ((The Dutch Disease- תאוריה כלכלית לפיה ניצול משאבי טבע (כמו נפט או גז), עלול לגרום לשקיעה של התעשייה ולנזק לכלכלת המדינה (רלוונטי למצב בישראל כיום לאחר גילוי מצבורי הגז ) . הרעיון המרכזי הוא שהכנסות מהמשאב הטבעי יגרמו לנסיגה מתחום התעשייה של הכלכלה הלאומית בגלל עליית שער המטבע של אותה מדינה, ובגלל תת-פיתוח של הסקטור היצרני. "הקרן מבטיחה קודם כל את ייצוב הכלכלה, בכך שהיא מספקת תזרים קבוע פחות או יותר של כספים לתקציב, בלי קשר לשינויים התכופים במחיר הנפט", כך מסביר  מרטן סקנק – מנהל הכספים במשרד האוצר הנורווגי , "הדבר השני שהיא עושה הוא להחליף מוצר אחד, משאב טבע, במוצר אחר – מוצר פיננסי. כך ההכנסה הזמנית והתנודתית ממשאבי הטבע הופכת להכנסה קבועה וארוכת טווח מנכסים פיננסיים". לקרן לא מופקדים כספים ע"י החוסכים אלא כל ההפקדות הן של ממשלת נורווגיה מאותם רווחי גז. ההפקדה הראשונה של הממשלה בו נעשתה בשנת  בסך 2 מיליארד קרונות ב- 1996 וכל שנה מופקד סכום שונה בהתאם לרווחים באותה שנה . למשל, החל משנת 2000 חלה עלייה ניכרת בהפקדות הממשלה לקרן עקב עלייה במחירי הגז אשר תרמו להכנסות נורווגיה . למעשה, ההיקף האבסולוטי והיחסי ‏(ביחס לכלכלה הנורבגית‏) של הקרן צפוי להמשיך ולגדול מ-100% מהתוצר כיום ל-200%-
5 0% מהתוצר ב-2020, אז תחלוש הקרן על סכום המוערך ב-800 מיליארד עד טריליון דולר. הדבר יאפשר לאוצר הנורבגי לחלוב לא פחות מ-36-40 מיליארד דולר של תשואה שנתית – סכום העולה, לדוגמה, על תקציב הבריאות, החינוך והביטחון הישראליים גם יחד. במדינה של 5 מיליון תושבים מדובר בכ-8,000 דולר לאזרח בשנה, וזה מספיק כדי לשלם חלק מהותי מהחשבונות שמה הקודם של הקרן היה " קרן הגז של נורווגיה" והוא שונה בשנת 2006  . נכון ל-19 באוקטובר 2010 שוויה הכולל עומד על כ 512 מיליארד דולר ( 3 טריליון קרונות נורווגיות ) וצפוי  כי הקרן תגדל עד 765 מיליארד דולר עד סוף שנת
2 0מנהל עסקים.  הקרן מחזיקה כ- 1% מכלל שוקי ההון העולמיים ובכ – 1.78% מכלל המניות באירופה ונחשבת למחזיקת המניות הגדולה ביותר באירופה . קרן זו הינה קרן הפנסיה הגדולה באירופה וזהה בגודלה ל CalPERS – קרן הפנסיה של עובדי הציבור בקליפורניה שנחשבת לקרן הפנסיה הציבורית הגדולה בארה"ב   , למרות שהיא אינה קרן פנסיה קלאסית ,שכן , ההפקדות אינן מגיעות מציבור חוסכים מסוים אלא מהכנסות המדינה מגז.
הקרן מנוהלת ע"י Norges Bank Investment Management (NBIM), גוף השייך לבנק המרכזי הנורווגי – בשם משרד האוצר .הגוף מונה כ 270 עובדים המפוזרים בעולם כולו ב 21 מדינות ומחזיק משרדים בערים רבות ברחבי העולם .מטרת הקרן היא להשקיע את רווחי המדינה ממצבורי הגז הטבעי הנמצאים ברשותה (אשר מצויים כיום בשיא וצפויים לדעוך בעשורים הקרובים)  – המתקבלים בעיקר ממיסוי חברות הפועלות בתחום ,מתן רישיונות חיפוש גז בתחומי המדינה ומדיבידנדים המתקבלים מהחזקות המדינה בחברות הפועלות בתחום . כלומר הקרן מנצלת את הרווחה הזמנית שבה נתברכה המדינה ממשאביה הטבעיים להבטחת הכנסות עתידיות מהשקעות שתבצע. כפי שמסביר שר האוצר הנורווגי סיגביורן ג'והנסן : ("The wealth generated by petroleum activities also belongs to future generations" – Sigbjorn Johnsen ,The Minister of Finance) למרות שמה אין לקרן התחייבויות פנסיוניות כלשהן לציבור החוסכים – שום החלטה פוליטית לא נתקבלה בנוגע להתחייבויות הפנסיוניות העתידיות של הקרן .
הקרן הנורבגית הנה הקרן היחידה השייכת למדינה דמוקרטית ומוחזקת על פי חוקה אזרחית בידי ציבור העם הנורבגי.
אסטרטגיית ההשקעה של הקרן מוכוונת לטווח הארוך ,אך נקבעו מנגנונים המאפשרים שימושים מיידים של חלק מהכספים הצבורים בה למקרים בהם המדינה תזדקק לכספים אלה בתקציבה השנתי.
בעניין זה נקבע חוק פיסקלי שעבר בממשלת נורווגיה לפיו המדינה תשתמש בממוצע בכ- 4% מהתשואה השנתית של הקרן למטרות התקציב השוטף השנתי של נורווגיה ע"מ לכסות בכל שנה את הגירעון שנוצר בתקציבה של הממשלה הנורבגית – וכך להבטיח לה התנהלות ללא חובות. התנהלות זו הובילה את נורבגיה למצב שבו אין לה איגרות חוב הנסחרות בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים – כלומר אין לה חוב.
מחלוקות פוליטיות אשר מעוררת הקרן בנורווגיה …