הנושאים:
המעגל הראשון: מאפייני המנהיגות (סמכות, השפעה, כוח) סוגי הכוח, שלוש התוצאות של ההשפעה, (מחויבות, הענות, התנגדות), שלושת הסוגים של תהליכי ההשפעה, (הענות, הפנמה, הזדהות). המחלוקות סביב המושג מנהיגות, הגישות בחקר המנהיגות וההגדרות השונות סביב תופעת המנהיגות, האדם הדגול, תכונות אישיות, תיאורית המצב וכל התיאוריות השונות הנובעות מתיאורית המצב (נתיב המטרה, הסריג הניהולי, התלת-ממדי, תיאורית מחזור החיים, תיאוריות החליפין והתליות).
השאלון הרב גורמי ((MLQ, סגנונות מנהיגות: מנהיגות מעצבת כריזמה, השראה, גירוי אינטלקטואלי, התחשבות אישית, מנהיגות מתגמלת, תגמול מותנה, ניהול עפ"י חריגים, פסיבי ואקטיבי, סופר מנהיגות כולל שבעת הצעדים, מנהיגת כריזמטית כולל הצד האפל של הכריזמה ושני צדדים לכריזמה, אישי וחברתי. שב-והנח Laissez-faire)), מחקרי אוהיו, אפקט הדומינו ומנהיגות אתית.
המעגל השני: השתמעויות המנהיגות בארגונים שונים בארגונים עסקים ובחינוך, הקשר והיחסים בין מנהיגות לבין תרבות, שלושה עיקרים של מנהיגות (הלב, הראש והיד).
המעגל השלישי: פניה של המנהיגות במאה ה- 21, מנהיגות עתידית בסביבה חדשה (מתוקשבת). מנהיג עתידי במסגרות שונות (ארגונים וחינוך), "מנהיגות ללא מונהגים" ומנהיגות בארגונים ללא גבולות.
מאמרים:
מקראה עברית פופר מיכה ואביהו רונן, קווי מחקר של הגישה המצבית.
פופר מיכה ואביהו רונן, תיאורית "דרך המטרה".
פופר מיכה ואביהו רונן, סגנונות מנהיגות.
מקראה אנגלית:
Bass, B.M.   Conceptions of leadership.
Yukl, G.A.  Sources of power and influence.
Bass, B.M.   An introduction theories and models leadership.
Yukl, G. A.    Charismatic leadership.
Howell, J. M.   Two faces of charisma.
Conger, J. A.   The dark side of the charismatic leader.
Hogan, R., Raskin, R. and Fazzini, D.  The dark side of charisma.
Yukl, G.A.   transformational and cultural leadership. Manz, C.C. & Sims, H.P.    Super Leadership.
Sergiovanni, T.J.   Reinventing leadership.
Dede, C.J.       Leadership without followers.
מקראה אלקטרונית עברית פופר, מיכה (1999),   מנהיגות: היער ושביליו.
שמיר, בועז (1999), סוד הקשר הכריזמטי.
אובליו, ברוס (1999), הטווח המלא של המנהיגות – בדרך להעלאת רמת האפקטיביות של היחיד, הקבוצה והארגון.
מקראה אלקטרונית אנגלית Sarros, J. C. & Santora, J. C.
(2001).  The Transformational – transactional leadership model in practice.
MacKenzie, Podskoff, &Rich (2001),  Transformational and transactional leadership and salesperson performance.
Jung, Avolio (1999),   Effects of  leadership style and followers’ cultural orientation on performance in group and individual task conditions.
Hitt, Michael A (2000),  The new frontier: Transformation of management for the millennium. Dess, Gregory G., & Picken, Joseph C. (2000),   Changing roles: Leadership in the 21st century. Shamir, Boas. (1999),   Leadership in boundary less organizations:
Disposable or indispensable מנהיגות בארגונים
1 .1   הגדרות ומאפיינים:
הגישה הסוציולוגית – מבקשת ללמוד את התנאים שבהם צומחת מנהיגות בקבוצה, המקורות שמהם שואבת המנהיגות את כוחה ,דרכי השפעת המנהיג על מונהגיו והשלכות סגנונות מנהיגות שונים על תפקוד המונהגים.
הגישה הפסיכולוגית – מבקשת להתמקד בפרט ולבדוק אילו מאפיינים אישיותיים עושים אדם אחד למנהיג.
הגישה הפוליטית – מבקשת לבחון את מאפייני המנהיגות,את השפעותיהם של מנהיגים פוליטיים בולטים על עמם ברנס: ישנן הגדרות רבות למושג מנהיגות והן תלויות בגישת החוקר ובנק' המבט שלו.
הקשרים של מנהיגות/באס  conceptions of leadership(1981) המאמר שלו פותח בסקירה היסטורית של מנהיגים מהעבר, מדבר על מלך מצרים. לפי באס המונהגים ייחסו 3 איכויות אלוהיות למלכם:
1 . סמכותיות מוחלטת בפיו- מה שהמלך אמר כך יתבצע.
2 . הבנה בליבו- למרות הסמכותיות שיש למלך יש לו התייחסות לכפופים אליו.
3 . לשוניות מקדש צדק- המלכים שימשו גם כשופטים ולכן הוא גם המוציא את הצדק לאור.
באס: גם היוונים הקדמונים עסקו במושג המנהיגות ולדעתם האדם הראוי להנהיג הוא לא החזק ולא זה שיש לו סמכות, אלא זה שיודע את אומנות ההנהגה, יש לו את ה- art ובנוסף צריכות להיות לו תכונות נוספות:
צדק ושיפוט, חוכמה וייעוץ, תכנון תחבולות (בפן החיובי כגון שקר לבן), חריפות וערמומיות (הפן השלילי באס טוען שצריך שיהיה פחות ערמומיות). באס טוען שהמנהיגות היא אוניברסאלית בקרב כל העמים ובקרב כל התרבויות. הוא מציג הגדרות רבות למושג מנהיגות:
1 . מנהיגות כהתמקדות של התהליכים בקבוצה- המנהיג מתמקד בשינויים, בפעילות ובתהליכים של הקבוצה.. המנהיג לא אמור להיות נפרד מחברי הקב' אך אמורים להתייחס אליו כאל בעל פוטנציאל גבוה בתחום. עליונות של אחד או כמה יחידים בקב' בתהליך של שליטה על תופעה חברתית.
2 . מנהיגות כאישיות והשפעותיה-אדם בעל המס' הגדול של תכונות נחשקות תכונות של איכות ושל אישיות- תכונות נחשקות בעיני הקבוצה. צירוף של תכונות מאפשרות ליחיד להמריץ אחרים כדי להשלים משימה נתונה.
3 . מנהיגות כאומנות התגובה (הגורמת לציות)- היכולת שלו להשיג את המרב עם החיכוך המינימאלי ושת"פ הגדול ביותר.מנהיגות זו האומנות להמריץ את האחרים לעשות מה שאחד רוצה שיעשו. מנהיגות זה הניצול המתמיד והכיוון של הרמת המורל עד הסוף. המנהיג הוא המדריך והמכוון אנשים אחרים.
4 . מנהיגות כאימון של השפעה – מנהיגות בעקיפין משפיעה על התנהגות של האנשים. 5. מנהיגות כהתנהגות/פעולה – אחד שנותן פתרונות לאחרים ומגיב בכיוון מסוים.
6 . מנהיגות כצורה של השפעה – ניהול של אדם ע"י השפעה או שכנוע והשראה ישירה ובעל סכנה ישירה לכפייה. 7. מנהיגות בהקשר של כוח – צורה של קשרים בין דרישות של אנשים שאחד או מספר דורשים מהאחרים.
8 . מנהיגות כמכשיר כתהליך השפעה על פעילויות הקבוצה להשגת המטרה – מנהיג הוא אדם בעל תכונות מיוחדות שיש לו תוכנית לקראת מטרה משותפת עם חברי הקב' באופן מוגדר. 9. מנהיגות מתגלה כמשפיעה על פ"ג – מנהיגות היא תהליך הדדי של השפעה של אנשים שונים ושליטה על אנרגיה אנושית ורדיפה אחר מטרה משותפת. בס שואל האם יש הבדל בין מנהיגות למנהיג. לדעתו יש כמה מאפיינים להופעת המנהיגות: *אישיות המנהיג- החלק המולד, תכונות של המנהיג ,*אלמנטים של המצב או הסיטואציה גם יוקל מציג הגדרות שונות למושג מנהיגות.
טבעה של המנהיגות/יוקל (the nature of leadership) (1994) המאמר מנסה להראות את המחלוקת הקיימת סביב המונח מנהיגות, שכן היא ניתנת לפירושים שונים. יוקל: מנהיגות זה משהו שונה לכל אחד. לכן קיימת בעיה עם המושג שכן הוא מושג מאוד מופשט .כאשר אני מתאר מנהיג מסוים אני מתאר גם תקופה היסטורית ולהיפך לכן התקופה והאדם נקשרים זה בזה. יוקל שואל מס' שאלות: *מדוע פתאום מנהיגים ירדו מגדולתם (צ'רצ'יל) ? *מדוע אנשים רגילים הפכו למנהיגים בעל עוצמה (היטלר) ?
*מדוע יש מנהיגים גדולים לעומת כאלה שלא? לדעתו כל השאלות הללו נשארו ללא תשובה מפני שמנהיגות זה משהו שונה לאנשים שונים ומשמעות המנהיגות שונה לאנשים שונים (כוח/סמכות/ השפעה וכו). רוב החוקרים מסכימים שמנהיגות זה תהליך בעל השפעה חברתית. מטרת ההשפעה היא ליצור פעילות, התנהגות ויחסים של קבוצה כדי להגיע ליעדים. ההבדלים בהגדרות השונות משקפות אי הסכמה בקשר לתהליך זיהוי המנהיגים, תפיסת המושג השונה, בחירת התופעה למחקר וכו'. יוקל מעלה 4 מחלוקות שקיימות בקרב החוקרים השונים בנושא תפיסת מושג המנהיגות (חשוב לבחינה):
1. כיצד יש לבחון את תופעת המנהיגות: * האם יש לחקור את המנהיג כאדם יחיד – חקירה פסיכולוגית. תכונות המנהיג.
*האם יש לחקור את תהליך המנהיגות כחברה – חקירה סוציולוגית. (תיאורית המצב)
2 . האם המנהיג צריך להפעיל כוח? האם זה חלק מתפקידו?
3. תהליכי ההשפעה של מנהיגים: האם מנהיג צריך להשפיע על הכפופים שלו רק במסגרות הארגון או שמא עליו להשפיע גם מעבר למסגרת.
4 . מהי מידת החפיפה בין מנהיגות וניהול: רב החוקרים מסכימים כי מנהל ומנהיג אינם אותם מושגים. המנהל מתעסק באיך לשמור על הסדר בארגון ע"מ להגיע ליעדים והמנהיג מחליט מה לעשות מהם יעדים. בניס וננוס טענו שמנהלים עושים את הדברים נכון ואילו מנהיגים עושים את הדברים הנכונים. לפי יוקל, מנהיגות וניהול זה שני תהליכים שונים ולא בהכרח אנשים שונים. עפ"י Karnel & Campbell  – קשה לקבוע הגדרה אחת למנהיגות, שתהיה מספיק כללית כדי להתאים להרבה משמעויות וגם מספיק ספציפית (הגדרה אחת תתאים למדידת סגנונות שונים של מנהיגות).  מאפייני המנהיגות(מונח לבחינה כולל שלושת הסוגים):
1.סמכות- מישהו שיש לו כוח להשפיע מתוקף מינוי או תפקיד שניתן לו ויש לו סוגי כוח שבהם הוא יכול להשתמש מפני שמישהו נתן לו את הכוח להיות מוביל ולהיות משפיע במסגרת הסמכות שנתנה לו ע"י הקב' כדי להגיע למטרות. . אחד התנאים המוקדמים לקבלת סמכותו של האחר הוא המידה שבה המונהגים תופסים את הלגיטימיות שבהפעלת הסמכות. הלגיטימיות תלויה בין היתר, בדרך שבה נבחר המנהיג ובמידת ההתאמה והעקביות עם הערכים, העקרונות והמסורות המקובלים בארגון. כשהשימוש בסמכות הלגיטימית נעשה בניגוד לערכי הארגון או החברה, המונהגים ייטו שלא לציית למקור הסמכות.
2.השפעה- היכולת להשפיע מייצג את המרכיב העיקרי המאפיין את המנהיג בניסיונו להוביל אחרים להשגת מטרה קבוצתית משותפת.השפעת האחד על האחר יכולה להתבצע בכמה אופנים: יכולה להיות על אנשים (עמדות, תפיסות ו/או התנהגויות) או על אירועים.תהליך ההשפעה מניח כי המונהגות היא תנאי הכרחי למנהיגות, ועל המנהיג להיות מודע למידת ההנעה (המוטיבציה) של הפרט, וזאת תביא לבניית אמון ולקבלת המנהיג.
3 . כוח- משמעות הכוח היא היכולת של האחד (הסוכן) להשפיע על האחר (המטרה). לעיתים כוח מתייחס ליכולת להשפיע על התנהגות האדם ופעמים אחרות הכוונה היא ליכולת ההשפעה על עמדות הפרט. יוקל מתייחס לכוח כאל השפעה פוטנציאלית של אדם אחד על עמדות והתנהגויות של אחר או של קב' אנשים שאליהם כוונה ההשפעה. עמדת כוח כוללת את ההשפעה הפוטנציאלית הנגזרת מסמכות לגיטימית, שליטה על משאבים ותגמולים, שליטה על אמצעי ענישה שליטה על מידע ושליטה על ארגון העבודה והסביבה הפיזית של העבודה. כוח לגיטימי הוא כוח שמקורו בסמכות פורמאלית . תפקודו של המנהיג והצלחתו תלויים במידה רבה בבסיסי הכוח שהם המקורות שמהם שואב המנהיג את כוח השפעתו. האם המנהיג מפעיל את השפעתו על המונהגים בזכות כוח החוק, כוח התגמול, כוח הכפייה, כוח המומחיות או כוח הזיקה, כל סוגי הכוח מניחים שהמונהגים מוכנים לקבלה שכן הם מייחסים חשיבות לבעל הכוח. עם זאת, שימוש בבסיסי כוח מגוונים מניב מידות שונות של הענות ושת"פ אצל מונהגים שונים. סמכות לעומת השפעה – אין תלות בין שני המושגים יכולים להיות אנשים בעלי השפעה אך לא בעלי סמכות והפוך. השפעה היכולת לגרום לאחרים לבצע דברים, בעוד שסמכות זו הזכות הלגיטימית לעצב את התנהגותם של הכפיפים מקורות של כוח והשפעה/יוקל (sources of power and influence) (1994) למנהיגות 3 מאפיינים: כוח, השפעה, וסמכות, אך עיקר המנהיגות זה תהליך ההשפעה שבין המנהיג למונהגים. ההשפעה היא דו כיוונית ודינמית, המנהיג גם משפיע וגם מושפע. לא רק מנהיגים משפיעים על מונהגים אלא גם להפך. קיים בלבול בהגדרות של השפעה וכוח לכן יוקל עוסק בהבחנה בין מקורות ההשפעה והכוח.
השפעה: לדעתו, היא השראה או שינוי בקרב אנשים מסוימים וכוח יכול להיות עצמה,שלטון,חוזק וכו'. אבל השפעה זה אפקט של צד אחד על האחר בניסיון להוביל קב' או אחרים לכיוון המטרה. השפעה יכולה להיות חלשה/חזקה מכוונת/לא והמטרה יכולה להיות מושגת או לא. להשפעה יש 3 תוצאות (מושג חשוב לבחינה) (הנבדלות איכותית אחת מהשנייה):
1 . מחויבות- המונהג מאמין ומסכים עם הבקשה/היעדים ועושה מאמץ גדול כדי לבצעה בצורה יעילה כדי להגיע למטרה. כלומר המונהג "מסכים מבפנים" מזדהה ומאמין במטרה.
2 . היענות- מבחינה איכותית פחות מהמחויבות, המנהיג משפיע על ההתנהגות אך לא על ההתייחסות. המנהיג יכול להשפיע בתגמולים (קידום).
3 . התנגדות- המונהג בצורה אקטיבית מנסה לדחות או לסרב לבקשה/יעדים של המנהיג. המונהג מעמיד פנים שיבצע אך ממציא תירוצים למה לא לבצע את בקשות …