בין ציון לציונות : מושגים למבחן הגמר, למבחן! ספטמבר 2007
תמיר קרקסון בין ציון לציונות; מושגים לבחינת הגמר 1. משה מנדלסון: משה מנדלסון (1729-1786) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, אבי תנועת ההשכלה היהודית; ודמות המייצגת את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. תנועת ההשכלה היהודית, אותה ייסד, הייתה ענף של תנועת ההשכלה האירופאית, ממנה שאבה ההשכלה היהודית, שמנדלסון היה כאמור אביה, חלק גדול מרעיונותיה, אשר פורשו והותאמו לערכי היהדות. מנדלסון התפלמס עם מתנגדיו הרבים, אשר קמו לו בשל גישתו, שהתנגדה להתבדלות היהודית, והעלתה רעיונות אוניברסליים. מנדלסון ראה עצמו כ"גרמני בן דת משה", וידועה אמרתו; "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". הוא תמך בהשתלבות היהודים בחברה הכללית, והתנגד להתבדלותם. מתנועת ההשכלה היהודית אשר מבית מדרשו יצאה תנועת הרפורמה; תנועת התיקונים בדת היהודית. מנדלסון לא תמך בשום חריגה שהיא מן ההלכה היהודית, אך חלק מממשיכיו ייסדו את תנועת הרפורמה, אשר הבליטה יסודות ביהדות אשר עלו בקנה אחד עם תנועת ההשכלה: מונותיאיזם מחד ויסודות "המוסר היהודי" מאידך, ודיכאה יסודות בדלניים, הסותרים את האוניברסאליות של ההשכלה: רעיונות משיחיים וזיקה לארץ ישראל, למשל. תנועת ההשכלה הפנתה עורף ליסודות הלאומיים היהודיים, על מנת להשתלב כחלק מן הכלל בחברה הזרה בתוכה ישבו; והיוותה אפילו גורם מעכב לעלייתה של התנועה הלאומית היהודית: גילוי ערכים אוניברסאליים לא תורם מאומה, מטבע הדברים, לצמיחת תנועה אשר שמה את הדגש דווקא על היהודי כבן ללאום אחר מן הכלל. 2. הרב יהודה אלקלעי: הרב יהודה אלקלעי (1798-1878), היה דרשן של קהילה יהודית ספרדית קטנה, סמוך לבלגרד. לאחר הצלתה של קהילת יהודי דמשק מעלילת הדם הנוראה אשר נודעה כ"עלילת דמשק" [1841], הגיע אלקלעי להכרה כי ימות המשיח הגיעו; והגאולה תושג על ידי מעשים. את תורתו הפיץ בקרב בני עמו, באמצעות פרסום חיבורים רבים ועריכת מסעות בקהילות יהודיות במערב-אירופה. למעשה, ניסה אלקלעי להניע אנשים להגשים את המסקנה המעשית מאמונתו, אשר ביקשה לבצע התיישבות מחודשת של לפחות חלק מן היהודים בארץ אבותיהם, באופן שיעניק להם את סימני ההיכר של עם מלוכד במשמעות המודרנית. למסקנה זו הגיע אלקלעי כיוון שאף על פי שהחל כדרשן מסורתי, רכש לעצמו בהדרגה, לדברי ההיסטוריון יעקב כ"ץ, את כלל האלמנטים של אידיאולוגיה לאומית בשלה, והטיף, למעשה, לאיחוד לאומי. אלקלעי, יחד עם צבי הירש קאלישר ומשה הס, הוגדר על ידי כ"ץ כאחד מ"מבשרי הציונות המודרנית", קרי; אחד מיוזמי התנועה, במובנה ההיסטורי הממשי, והטביעו את חותמם עליה. לדידו של כ"ץ, קאלישר הוא אחד ממבשרי הציונות עקב היותו אחד משלישייה אשר גרמה להתקדמות בלתי-פוסקת, החל משנות השישים של המאה התשע-עשרה, בנושא התגבשותה של הדוקטרינה הציונית; ויצרה את הסיבתיות ההיסטורית שהובילה, כעבור כעשרים שנה, לעלייתה של התנועה הלאומית היהודית בהא הידיעה. 3. הרב צבי הירש קאלישר:
הרב והמלומד הגרמני צבי הירש קאלישר (1795-1874) יצר את מושג הלאומיות היהודית על ידי קשירתו אל האמונה המשיחית הותיקה.
בנעוריו, ראה את האמנציפציה של יהודי צרפת ומדינות גרמניה בתקופת כיבושי נפוליאון; ופירש אותם על פי המסורת היהודית: לדידו, עלייתם של יהודים [הרוטשילדים, למשל] לעמדות השפעה כלכליות-חברתיות כבירות, הייתה התגשמות של חזון הגאולה אשר אמורה הייתה לסיים את הגלות. קאלישר לא יכול היה לראות את החופש לו זכו יהודי מערב אירופה כחסר משמעות, ופירש אותו על פי דרכו. קאלישר, יחד עם רבי יהודה אלקלעי ומשה הס, הוגדר על ידי ההיסטוריון יעקב כ"ץ כאחד מ"מבשרי הציונות המודרנית", קרי; אחד מיוזמי התנועה, במובנה ההיסטורי הממשי, והטביעו את חותמם עליה. לדידו של כ"ץ, קאלישר הוא אחד ממבשרי הציונות עקב היותו אחד משלישייה אשר גרמה להתקדמות בלתי-פוסקת, החל משנות השישים של המאה התשע-עשרה, בנושא התגבשותה של הדוקטרינה הציונית; ויצרה את הסיבתיות ההיסטורית שהובילה, כעבור כעשרים שנה, לעלייתה של התנועה הלאומית היהודית בהא הידיעה. 4. ביל"ו:
תנועת ביל"ו הייתה אגודה יהודית לאומית; ציונית; אשר הוקמה בשנת 1882, והייתה האגודה הציונית החשובה ביותר בתנועת "חיבת ציון" הכוללת. שם הארגון הוא ראשי התיבות של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה", מספר ישעיהו. התנועה הוקמה בעקבות הפוגרומים שבוצעו ביהודים ומקימיה הציבו לעצמם למטרה להתיישב התיישבות