שאלה 1:
א.
לשאלה מי צריך לתכנן ולפתח תוכניות לימוד שני גישות עיקריות:
1. גישת המרכז – לפי גישה זו מי שצריך לפתח תוכניות לימוד הם אנשי מקצוע אשר מומחים כל אחד בתחומם, אשר להם יש את הכלים הדרושים לפיתוח תוכנית לימוד, את המשאבים, האמצעים לכך ואת התכונות, היכולות הדרושות לפיתוח תוכנית לימודים.
2. גישת הפריפריה – לפי גישה זו מי שצריך לפתח תוכנית לימודים הוא המורה עצמו שמלמד לפי תוכנית זו.
ב.
קיימות ארבע גישות הדנות במיקומו של המורה בפיתוח תוכניות לימוד. – המורה כמפעיל סביל: לפי גישה זו המורה מקבל ממרכז מקצועי את התוכנית לימוד שמרכז זה פיתח.
– המורה כצרכן אוטונומי: לפי גישה זו המורה מקבל חומרי לימוד שפיתח המרכז המקצועי ומשתמש – המורה כמפתח ת"ל על בסיס נתון:
לפי גישה זו המורה לוקח חלק פעיל בפיתוח תוכנית לימודים על – המורה כמפתח ת"ל באופן עצמאי: לפי גישה זו המורה חופשי בפעולתו, הוא זה שמפתח תוכנית.
ג. הקשר בין הגישות בסעיף א' לבין הגישות בסעיף ב'.
גישת המרכז הדנה בכך שאנשי המקצוע הם האחראים הבלעדיים בפיתוח תוכניות לימוד ולמורה לפי גישה זו אין שום תפקיד בכך, המורה בספו של דבר מקבל תוכנית לימודים בנויה ומובנת והוא חייב ללמד שאלה 2:
המודל  הרציונאלי של טיילור לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים לקוח מתחום התעשייה, על פי מודל זה.
ישנן ארבע גישות חינוכיות המשמשות בסיס לתכנון לימודים והן:
א. הגישה האקדמית: לפי גישה זו לכל תחום דעת יש בסיס ידע שאת אותו בסיס הידע צריך וניתן ללמד.
ב. הגישה לפיתוח מיומנויות השכליות: דוגלת בפיתוח מיומנויות להשגת הידע אצל הילדים/ התלמידים.
ג. הגישה החברתית: לפיה בית הספר צריך לשרת את צורכי החברה לכן יש לפתח תוכניות לימוד וללמד.
ד. הגישה הפיידוצנטרית: גישה זו ממקמת את התלמיד במרכז, כלומר פיתוח תוכניות לימוד יתבצעו לפי.
שאלה 3:
א. אבחון ראשוני הוא פעולה של איסוף מידע לשם קביעת הרמה של התלמיד במקצוע מסוים או בכלל,.
אבחון שוטף נערך במהלך שנת לימודים, זהו מין מעקב אחר הישגיו של התלמיד, על הקשיים ובעיות.
הקשר בין כל המושגים הנ"ל:
כל אלה הם סוגי אבחון שונים המהווים חלק בלתי נפרד מתהליך הערכה. ב. הערכה מעצבת היא סוג של הערכה המופיעה לאורך התהליך החינוכי ומטרתה לשנות ולשפר באם יש. משוב בונה הוא משוב שחוזר לתלמיד על התנהלותו, יכולתו, הישגיו וזאת במטרה של תמיכה והצעות.
הקשר בין המושגים: משוב בונה הוא חלק מהערכה מעצבת שמטרתה לשנות ולשפר וזאת ניתן לעשות.
ג. מושא הערכה הוא דבר מה שאותו רוצים להעריך, לדוגמה: תלמידים, מורים, תוכניות לימוד וכדומה..
צרכני הערכה הם אנשים, גופים, גורמים שהערכה צריכה לשרת אותם על היבטיה השונים. צרכני הערכה.
הקשר בין המושגים: צרכני הערכה המעוניינים לקבל מידע מן הערכה חייבים תחילה להגדיר במדויק את שאלה 4:
א. הערכה על פי תבחין: בסוג הערכה זו אנו מעריכים את הישגיו וביצועיו של התלמיד ביחס לרמת ביצוע ב.
1 . "בשל ציוני נחשבת מרים לאחת התלמידות הטובות ביותר בכיתה" – משפט זה מדגים את ההערכה על פי נורמה, כיוון שמשווים כאן את מרים ביחס לכלל הכיתה בה היא לומדת, שהכיתה היא הנורמה, ומציינים שמרים טובה יותר ביחס לכל חבריה לכיתה, כלומר היא טובה יותר ביחס נורמה של הכיתה..