מבוא לפסיכולוגיה סיכום מלא של הקורס למבחן סקירה     ההגדרה הרשמית של פסיכולוגיה היא מדע החוקר את התנהגותם של יחידים ואת התהליכים המנטלים העוברים עליהם.
פסיכולוגיה היא מדע ומשתמשת כמו כל מדע בשיטה מדעית של ביסוס מחקרים, ניתוח בעיות וכו' הפסיכולוגיה חוקרת את ההתנהגות- האופן שבו אורגניזם מסתגל לסביבתו, פעולה אקטיבית. בדר"כ מדובר בפעולה שאפשר לצפות בה.
בדר"כ מוקד ההתעניינות של הפסיכולוגיה הוא יחיד הנתון במצבים שונים התהליכים המנטלים הם לדעת רבים מהפסיכולוגים חלק חשוב ביותר בפסיכולוגיה, כיצד פועל המוח וכו'   מטרות הפסיכולוגיה לתאר, להסביר, לנבא, לפקח.
  לתאר-  נתוני התנהגות (behavioral data  ) דווחי תצפיות על התנהגות אורגניזם ועל תנאי הסביבה בזמן ההתנהגות רמת הניתוח צריכה להיות מתאימה כך שנתוני התצפית יצאו אובייקטיבים החוקר יכול להשתמש במגוון של רמות ניתוח מרמה כוללנית ביותר ועד לספציפית שתתן מענה רק על שאלה ספציפית בלבד.
  להסביר-הפסיכולוגים מעוניינים לגעת כיצד התרחשה ההתנהגות מה הגורם לה?, הרבה פעמים ע"י הצמדות לדפוסים קבועים הפסיכולוגים מגלים את גורם ההתנהגות מקובל שיש גורמים רבים להתנהגות, הם מתחלקים לשנים:
גורמים הפועלים בתוך היחיד לדוג' מבנה גנטי, מוטיבציה, ביטחון עצמי וכו' ויש גורמים הפועלים מחוץ לאורגניזם כמו הרצון לרצות, לחץ חברתי וכו' פעמים תפקיד הפסיכולוג למצוא גורם אחד שמוביל למס' התנהגויות שכולן השורש שלהן בסיבה אחת החוקר מגלה את הגורמים להתנהגות ע"י דמיון מושכל ויצירתיות, הוא מסביר את מה שרואה לפי החוכמה וההבנה שלו על הניסיון האנושי, פעמים מחקרים שונים מביאים הסברים שונים להתנהגות מסוימת, וזהו דבר שמעסיק היום הרבה מחקרים לגלות מהו הסיבה הנכונה ביותר להתנהגות מסוימת.
  לנבא- השערות בדבר הסיכויים להתרחשות של התנהגות מסוימת, לפעמים ההסבר של ההתנהגות יוביל לניבוא ההתנהגות, פעמים ניבוא ההתנהגות גורם לאישור או הפרכה של ההסבר- של הגורם שנראה לנו מוביל להתנהגות.
ניבואים צריכים להעשות בדיוק מרבי, ז"א בדיקה של מס' וארייציות של תנאי הסביבה כדי לאשר שאכן הניבוא נכון.
  לפקח- לשלוט בהתנהגות, שהחוקר יוכל ליזום, להפסיק, להגביר ולשנות את ההתרחשות של ההתנהגות בכך בעצם הפסיכולוגיה יכולה להתערב בכדי לעזור ליחיד לשנות דפוסי התנהגות שלילים או לא רצויים שלה הפיקוח הוא השלב שבעיני רבים המטרה העיקרית של הפסיכולוגיה.
הפסיכולוגיה ברובה מאמינה כי היא יכולה לשנות כל התנהגות בלתי רצויה בעזרת התערבות מתאי  התפתחותה של הפסיכולוגיה המודרנית   וילהם וונדט, יסד ב1879 את המעבדה הרשמית הראשונה העוסקת בפסיכולוגיה ניסויית הכשיר תלמידים שמאוחר יותר פתחו מעבדות פסיכולוגיות משל עצמם ברחבי תבל.
  הפסיכולוגיה נתפסת כתחום דעת נפרד, הופעתם של מעבדות פסיכולוגיות באמריקה הראשונה(1883) אוניברסיטת ג'ון הופקינס, במעבדות אלו ניכרת השפעה מוונדט, דלמיו אדוארד טיצ'נר ייסד מעבדה באוניברסיטת קורנל (1892) והיה לאחד מהפסיכולוגים הראשונים בארה"ב.
באותה תקופה פיתח ויליאם ג'יימס מהרווארד פירסם את ספרו "עקרונות הפסיכולוגיה" (1890, 1950) שנחשב לאחד הטקסטים החשובים בפסיכולוגיה.
זמן קצר לאחר מכן ייסד ג' סטנלי הול את האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה.
צמיחת הפסיכולוגיה הביאה כמובן לחלוקי דעות בהקשר לתוכנה שיטות המחקר המקובלות וכו'   המתח בין הסטרוקטורליזם לפונקציונליזם סטרוקטורליזם-תוכנה של התוודעה פונקציונליזם- תודעה עם מטרה   סטרוקטורליזם- חקירת המבנה המנטלי של ההתנהגות שיטתו של טיצ'נר ההולך בדרכי וונדנט תומך בשימוש בשיטות מדעיות לחקר התודעה, שיטתו נקראת אינטרוספקציה- בדיקה שיטתית בה האדם בודק את מחשבותיו ותחושותיו ביחס לדבר חושי שחש, הסטרוקטרוליזם מדגיש את ה"מה" של התוכן המנטלי יותר מאשר "למה" או "איך" גישה זו מבוססת על ההנחה שאפשר להבין כל חוויה מנטלית כצירוף של מרכיבים בסיסים גישה זו חתרה להבין את היסודות המרכיבים את הגישה.
 
3 סיבות להתנגדות לסטרקטרוליזם:
1.            רדוקציוניסטי (גישה שטוענת כי מערכות מורכבות הן בעצם סכום של מרכיביהן הקטנים) ומצמצמת את מגוון החוויות לתחושות פשוטות.
2.            אינו חוקר את ההתנהגות כשלמה אלא רק את האלמנטים שלה.
3.            הוא מבוסס על תודעה, (דיווחים מודעים של בני אדם על תחושותיהם) ולכן מתעלם מאוכלוסיות שלמות כגון ילדים, פגועי ראש ובעלי חיים.
  פונקציונליזם- שיטתו של ויליאם ג'יימס, לפי גישתו התודעה זורמת ומשתנה ולכן פעולותיהם ותפקידם של התהליכים המנטליים הם אלו שחשובים, גישה זו בוחנת את התודעה כדבר שלם ולא מחלקת אותו ליסודות, לפי גישה השאלה החשובה היא מהי הפונקציה או המטרה של כל התנהגות? אחד מאבות השיטה הוא ג'ון דיואי, והוא השתמש בה בחינוך ששינה את שיטת הלימוד משינון ללמידה באמצעות עשייה.
ג'יימס האמין בהתבוננות יסודית אך הפחית מערך שיטות המעבדה הקפדניות של וונדט, הוא ראה את הפסיכולוגיה כמקום שיש להערב בו רגשות, לפרוש עצמי, לערכים וכו' הפסיכולוגיה שלו מבחינה בייחודו של אדם, ומשום כך א"א לצמצמו לציונים, מטרת הפסיכולוגיה לפיו טמונה בהסבר ולא בבקרה הניסויית   כיום הפסיכולוגיה בעצם מבססת עצמה על שתי השיטות ועוסקת גם במבנה וגם בפונקציה .
  גישות פסיכולוגיות בנות זמננו הגישה מקור המחקר נושאי מחקר עיקריים פסיכודינמית דחפים בלתי מודעים, קונפליקטים התנהגות כביטוי גלוי של דחפים בלתי מודעים ביהביוריסטית תגובות ספציפיות גליות התנהגות, הגירויים הגורמים להתנהגות, תוצאות ההתנהגות הומניסטית חוויות אנושיות ופוטנציאל אנושי דפוסי חיים, ערכים, מטרות קוגניטיבית תהליכים במח ובמערכת העצבים הסקת מסקנות על תהליכים מנטלים באמצעות רמזי התנהגות ביולוגית תהליכים במח ובמערכת העצבים בסיס ביוכימי להתנהגות ולתהליכים מנטלים אבולוציונית התפתחות הסתגלויות פסיכולוגיות מנגנונים מנטלים במונחים של התפתחות פונקציות הסתגלויות חברתית תרבותית דפוסים בין-תרבותיים של עמדות והתנהגויות היבטים אוניברסלים וייחודיים לתרבות של הניסיון האנושי  תהליך המחקר תהליך המחקר שלב הראשון- השאלה, שמגיעה מצפייה ישירה בהתנהגות של בני אדם או בעלי חיים  פיתוח תיאוריה מסוימת המסבירה תופעה, בבסיס רוב התיאוריות יש את הנחת הדטרמיניזם ז"א הרעיון שלפיו כל האירועים הפיזיים והמנטלים הם תוצאה של גורמים סיבתיים ספציפיים, עפ"י ההנחה שתהליכים מנטליים והתנהגויות פועלים בדפוסים קבועים.
שלב שני- השערה,בשלב זה טענה זמנית שאומרת אם- אז ז"א מנסה למצוא גורם לתוצאה- מנבאת  שלב שלישי- תהליך המחקר תהליך מדעי מסודר  כדי לבחון את ההשערה שלב רביעי- ניתוח תוצאות, אם המסקנות יבאו להתפתחות התחום הנחקר ממשיכים לשלב הבא שלב חמישי- דיווח ממצאים, פרסום הממצאים, אין מקום לחשאיות מכיוון שהמחקר צריך לעבור שיפוט פומבי, כדי שיוכלו לבחון אותו ולבקרו.
שלב שישי- שאלות פתוחות בוחנים את המחקר ומוצאים בו שאלות שנותרו ללא מענה, מהם מגבלות המחקר, איזה מחקר נוסף כדי לערוך וכו' שלב שביעי- עבודה על השאלות הפתוחות.
  מטרת תהליך המחקר הוא לעבוד לפי שיטה מדעית, לאפשר לחוקרים אובייקטיביות.
  הטיות הצופה והגדרות אופרציונליות האתגר להגיע לאוביקטביות, הטיית הצופה היא טעות, כל צופה מגיע עם מניע אישי וצפיות משלו, בניסויים ראית הצופים מביאה למסקנות שונות, הטיותם השונות משמשות כמסננים, חלקם דברים רלוונטיים וחלקם חסרי משמעות, מה עושים חוקרים כדי להימנע מביעה זו?
 התיקון כדי להיות אוביקטיבים המדענים משתמשים על סטנדרטיזציה (שימוש בהליכים שווים)  והגדרות מעשיות.  הסטרדינציה צריכה להיות בכל שלב בהצגת השאלות, במתן הניקוד וגם בתצפיות.
אופרציוליזציה- אסטרטגיה שמשתמשים בה כדי להביא לסטנדרטיזציה של משמעות המושגים.
הגדרה אופרציונלית- פעולה הנעשית כדי להגיע לסטנדרטיזציה של משמעות המושג במחקר.
  בניסוי החוקרים רוצים להביא לקשר בין שני המשתנים המשתנה הבלתי תלוי- הסיבה, והמשתנה התלוי- התוצאה-מה שהנסיין מודד .
כדי להראות אם למשתנה התלוי תלוי במשתנה הבלתי תלוי הנסיין עושה מניפולציה במשתנה הבלתי תלוי ורואה מה השפעתה על המשתנה התלוי.
  הסברים חלופיים:
כדי לבסס את ההשערה שעולה מן הניסוי הפסיכולוגים צריכים להיות רגישים לכל ה הסברים החלופיים שיכולים לעלות מן הניסוי שמערערים את ההשערה.
גורם כל שהוא שמתערב בניסוי ומשפיע על הטייתו נקרא משתנה מתערב שתי משתנים מתערבים שכיחים הם : אפקט הצופה ואפקט פלסבו.
  אפקט פלסבו- מתרחש כאשר משתתפים משנים את התנהגותם בלי שנעשתה שום מניפולציה מצד הנסיין, הוא מתרחש משום שהמשתתף צופה מה הוא אמור לנהוג או להרגיש בניסוי, או אפילו רק מכיוון שיודע שצופים בו והציפיות הן אלו שמנחות את התנהגותו.
  התיקון לאפקט פלסבו הם הליכי בקרה- שיטות המנסות לשמור על כל המשתנים והתנאים שאינם קשורים להשערה קבועים.
בקרת כפל עיוורון- גם הנסיינים וגם מי שמפעיל את הניסוי ובא במגע איתם לא יודע מי קבוצת הביקורת ומי לא.
בקרת פלסבו- קבוצת ביקורת.
מערך בין נבדקים- מיון המשתתפים לקבוצת ביקורת ולזו שמתרחש בה הניסוי הוא מיקרי כדי לנטרל משתנים מתערבים, כך שתוצאות הניסוי יוכלו להיות מיוחסות למניפולציה שנעשתה על המשתנה הבלתי תלוי.
מדגם- מדגם מאכלוסיה מסוימת שמייצג אותה ותואם למאפייניה הכללים.
מערך בתוך נבדקים- כל משתתף משמש כביקורת של עצמו, כך שאפשר להשוות בין התנהגותו לפני המניפולציה ואחריה.
  תנאים בהם שיטת מחקר של הפעלת המשתנה הבלתי תלוי כדי להשפיע על התלוי חסרה:
1.
הניסוי נערך בסביבה מלאכותית, לכן הסביבה עצמה יכולה לשנות את ההתנהגות, חלק מהעושר של ההתנהגות  נאבד.
2.משתתפי הניסוי יודעים שהם תחת בחינה ולכן ישנו את התנהגותם.
3.
יש סוגיות מחקר רבות שא"א לבחון אותם בניסוי בשל סוגיות אתיות.
  שיטות מתאמיות:
פסיכולוגים עורכים ניסויים בשיטות מתאמיות כאשר הם רוצים לקבוע באיזה מידה שתי משתנים תלויים זה בזה.
מקדם מתאם-מדד סטטיסטי שערכו מ1 עד1- . 0 מראה על כך שאין יחס, ככל שהמדד מתקרב ל1 היחס הוא חיובי וככל שמתקרב ל1- היחס הוא שלילי במחקר מתאמי אין קשר של סיבה ותוצאה בין שני המשתנים, אך החוקרים יכולים לנבא את הסבירות שמשתנה אחד יופיע לפי המשתנה השני.
  מסרים תת-סיפים מסרים שנכנסים הישר לתת מודע, אין בכך ממש יש כאן אפקט פלסבו.
  מדדים פסיכולוגים מהימנות- עקביות ואמינות של נתוני ההתנהגות, ז"א תוצאה שתחזור על עצמה בתנאי מבחן דומים.
תוקף-שהמבחן או הניסוי מודד בדייקנות את המשתנה שהוא אמור למדוד.
ניסוי תקף הוא ניסוי שאפשר להקיש ממנו על החיים בכלל לא רק לניסוי עמו.
  מדדים של דיווח עצמי תשובות מילוליות על שאלון של החוקר, החוקר צריך לחפש דרכים מהימנות שיוכל לכמת את הדיווח כדי שיוכל לערוך השוואות מאדם לאדם   ראיון- דיאלוג בין החוקר למשתתף. בשונה משאלון יש אינטראקציה בין המראיין למשתתף, וכן המראיין יכול לשנות את השאלות לפי הכיוון שאליו הראיון הולך.
  אך כמובן יש כמה בעיות בדיווח עצמי:
1.
אינו בוחן אוכלוסיות כגון ילדים, אנאלפביתים בעלי הפרעות נפשיות ובעלי חיים.
2 .
פעמים הם אינם מהימנים או בעלית תוקף.
3.
יכול להיות מושפעים מרצייה חברתית, אנשים עלולים לענות תשובות שקריות כדי להציג את עצמם באור חיובי און שהם נבוכים לומר את האמת.
4.
בעת ראיון הטיות ודעות קודמות יכולות להשפיע על המראיין.
  מדדי התנהגות ותצפיות בהתנהגות מדדי התנהגות הם דרכים שבהן אפשר לחקור פעולות ותגובות שאפשר לצפות בהם ולתעדם.
התצפית היא אחת הדרכים העיקריות ללמוד על התנהגות אנושית.
תצפית ישירה אפשרית רק כאשר ההתנהגות גלויה וקלה לתיעוד.
  תצפית בסביבה טבעית- כאשר החוקר מתבונן בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי, ולא מנסה להתערב בהתרחשותה.
דבר זה גם עוזר מכיוון שכך אפשר לראות מה התגובה לאורך זמן של הנחקר ולא רק לזמן קצר במעבדה.
בשלבים הראשונים של הניסוי תצפית בסביבה טבעית מסייעת לחוקרים לקבל מושג על המשתנים ועל הקשרים ביניהם, פעמים היא עוזרת להביא לרמזים כיצד לנסח את ההשערה ולתכנן את המחקר.
  נתונים ארכיונים-משמשים פעמים רבות להסקת מסקנות.
  סוגיות אתיות בחקר בני אדם ובע"ח כיבוד זכיות הבסיס של האדם והחיה הם מחויבות בסיסית, "פסיכולוגים לא יטעו מועמדים להשתתפות במחקר האמור לגרום כאב גופני או מצוקה רגשית חמורה" הסכמה מדעת- המשתתפים במחקר חותמים על הצהרה שהם מסכימים להשתתף בניסוי, לאחר שמציגים לפניהם בתחילת הניסוי תיאור, הסיכונים ומה נדרש מאיתם, בנוסף מובטח להם חשאיות, הנסיין יכול לעזוב את הניסוי בכל עת.
לאחר הניסוי תיערך שיחת הברה שתסביר לנסין את כל מה שהתרחש בניסוי ולתת לו את האפשרות להוציא את הנתונים שבהם חש שהולך שולל.
למידה למידה – תהליך שתוצאתו שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות והוא מבוסס על התנסות.
  שינוי בהתנהגות או בפוטנציאל- א"א בדר"כ לצפות בלמידה עצמה שכן איננו יכולים לצפות בשינויים העוברים במח אך היא נגלית לעין מתוך תוצאותיה, כאשר אנו יכולים להציג תוצאות משמע התרחשה למידה,   שינוי עקבי יחסית- שינוי בהתנהגות נקרא למידה בשעה שהוא עקבי יחסית, אין זה אומר שהם תמידיים   תהליך המבוסס על התנסות-למידה מתרחשת רק באמצעות התנסות, התנסות כוללת קבלת מידע וביצוע פעולות פעמים צריך בשלות כדי שההתנסות תוכל לקרות, כפי שאנו רואים אצל תינוק.
  התרגלות- ירידה בתגובה התנהגותית כאשר הגירוי חוזר ומופיע שוב ושוב, דבר זה מפנה אותנו אל גירויים חדשים כל הזמן במקום שנתעסק באותם גירויים ישנים, התרגלות יכולה לחולל שינויים עקביים בהתנהגות אך לא דווקא קבועים   ביהביוריזם וניתוח התנהגות ג'ון ווטסון מייסד שיטת הביהביוריזם טוען שאין מקום לאינטרוספקציה (דיווחים עצמיים על רגשות פנימים) והן אינן יכולות להיות בסיס למחקר מדעי ווטסון הגדיר את הפסיכולוגיה כהתנהגות ניתנת לצפייה ומטרתה ניבוי ושליטה בהתנהגות   סקינר ממשיך דרכו של ווטסון פיתח את הביהביוריזם הרדיקלי לדעתו אירועים מנטלים אינם הגורם להתנהגות אלא דוג' של התנהגויות הנגרמות ע"י גירויים מהסביבה (שלא כמו ווטסון שהתמקד בחוסר הלגיטמיות של תהליכים מנטליים כנתונים סקינר לא נתן להם לגיטימציה כגורמים)     התניה קלאסית גירוי או אירוע מנבא גירוי או אירוע שני, הפרט לומד אסוציאציה חדשה בין שני גורמים, מסוים אחד ולא נותנים לנו גישה לכל המידע שברשותנו אלא מפנים אותנו לזיכרון