מבחנים פסיכולוגים – סיכום מלא וממוקד של הקורס יחידה
1 – מבואות מאפייניהם של מבחנים פסיכולוגיים מבחן פסיכולוגי הוא שיטה לאיסוף מידע על אדם והערכת התנהגותו.
למבחן פסיכולוגי
2 מטרות:
1.      לנבא – לחזות לעתיד (מי יהיה עובד טוב, למי יש סיכוי שיתאבד)
2 .      לאבחן מצב קיים (מי גאון, למי יש סכיזופרניה) בניגוד לשיטות אחרות לניבוי, מבחנים פסיכולוגיים מבוססים על שיטות פסיכומטריות – שיטות כמותיות למדידת תכונות פסיכולוגיות (תוקף, מהימנות, ניתוח פריטים).
סוגים של מבחנים:
1.      מבחן אישיות:
a.       מבחני השלכה (רורשך, TAT) b.      מבחן אישיות מובנה (MMPI שאלון לדיווח עצמי)
2 .      מבחני משכל (סטנפורד בינה, וקסלר)
3 .      מבחני הישג (מבחן בסוף הקורס) – באים לבדוק ידע מתוך תוכן מסויים.
4.      מבחני כושר – מודדים תכונה, באים לנבא הצלחה.
פסיכומטרי הוא מבחן כושר אקדמי (אין בו חומר מסוים ולכן הוא לא הישג) ג'נדה: מבחן הוא מדד אובייקטיבי3, מתוקנן2
של מדגם התנהגות1:
1.      מבחנים מודדים רק התנהגות – המדידה היא מדידה עקיפה. כדי למדוד את התכונה חברתיות בוחנים התנהגויות חברתיות של אדם (כמה חברים יש לו, כמה שעות הוא מבלה ביום עם אחרים). מתוך ההתנהגויות מכלילים אל התכונה הנבדקת.
מבחן הוא מדגם – למשל מבחן וקסלר יש בו חלק של בדיקת אוצר מלים.
אי אפשר לבדוק את כל המלים בעולם, אז מודדים מתוך מדגם מסוים של מלים, ומשם מסיקים בכללי. למדגם הזה נדרשות 2 תכונות:
·         מייצג – מייצג נכונה את התכונה הנחקרת ·         גדול מספיק – לא נשאל רק 2 שאלות ומהן נסיק, אלא מספר מספק של שאלות.
מדידה של מדגם מייצג וגדול מספיק היא מדידה יציבה שתאפשר לנו לקבל ערכים טובים של מהימנות ותוקף.

2 .      תקנון = אחידות, סטנדרטיזציה. צריכה להיות:
1.      אחידות באופן העברת המבחן ונקידתו
2 .      אחידות באיך שמפרשים את המבחן (נורמות) למה חשובה סטנדרטיזציה?
כדי שנוכל לייחס את ההבדלים רק למשתנה הנחקר ולא לכל מיני גורמים אחרים שאינם רלוונטיים (גורמי טעות = כאלו שיכולים להתערב במדידה – מזג אוויר, רעש, עייפות הנבדק, הבוחן, הוראות המבחן). הציון הנצפה = תכונה אמיתית + מרכיב טעות המטרה של אחידות היא לצמצם את גורמי הטעות (כולם עוברים את המבחן באותו חדר, באותה שעה, על אותו סוג מבחן, באותו מזג אוויר, לכול אותו זמן, אותן הוראות).
גורמי הטעות, יש לציין, לא נעלמים אף פעם, אבל ניתן לצמצם אותם.
שונות = ההבדלים בין הנבדקים, מורכבת מ:
·         שונות אמיתית/שונות מוסברת: ההבדלים בין הנבדקים באמת נובעים מהתכונה הנחקרת ·         שונות הטעויות/שונות בלתי מוסברת: ההבדלים נובעות מגורמים שאינם רלוונטיים שהתערבו במדידה. זאת השונות שאנו רוצים לצמצם באמצעות אחידות.
לסיכום, הקפדה על תקנון נועדה לצמצם את שונות הטעויות – וזה יוביל לשיפור המהימנות והתוקף.
אחידות בחוקי נקידה – איך מנקדים את המבחן:
·         חוקי נקידה אובייקטיביים – יש חוקים ברורים איך לנקד, אין מקום לשיקול דעתו של הבוחן.
מבחנים סגורים / אמריקאיים. (לא משנה מי יבדוק, התשובה מוחלטת) ·         חוקי נקידה סובייקטיביים – אין חוקים מוחלטים, יש השפעה של הבוחן. שאלות פתוחות. במצב כזה נותנים לבוחנים עקרונות מנחים לבדיקה: קריטריונים לבדיקה – איך צריך לנקד את השאלה, כמה צריך להוריד על טעויות מסויימות.
אחידות ברמת הפרשנות (נורמות) נניח שיש שאלה ולה 10 נקודות. נבדק 1 קיבל 5, נבדק 2 קיבל 7. אין לנו איך לענות על השאלה "האם נבדק 1 הוא בסדר", אנחנו כן יודעים להגיד ש"נבדק 2 יותר טוב מ- 1".
לכן נוצרו נורמות: כאשר אנחנו מודדים ציונים אנו מקבלים ציון גלם – אין לו משמעות עד שנשווה אותו למשהו אחר.
כדי לתת משמעות לציון צריך לפרק אותו ביחס לקבוצת התייחסות מסוימת שמהווה מדגם תקנון. מדגם תקנון – קבוצה שמייצגת את אוכלוסיית היעד שעבורה נבנה המבחן. מדגם התקנון הוא זו שקובעת את הנורמות, הוא קובע את הביצוע הנורמטיבי. משווים את ציוני הנבדק לאותו מדגם תקנון, ומדגם התקנון קובע אם הוא נמצא מעל הממוצע או מתחת. מדגם התקנון קובע את הביצוע הנורמטיבי (סרגל מדידה). מתן משמעות לציון כרוך בהפיכת ציון גלם לציון יחסי (נורמטיבי, ציון ביחס לקבוצה).
3.      מבחן הוא מדד אובייקטיבי ניתן לומר שמושג התקנון נמצא בתוך האובייקטיביות. אם שומרים על אחידות בהעברה ובניקוד ובפרשנות – נוצר פה מדד אובייקטיבי.
אובייקטיביות חשובה בפרט כשמדובר במצב של אבחונים יחידניים (מבחן של 1 מול
1 ) – צריך לדאוג שהבוחן יהיה מאוד מיומן, כדי שיעביר לכל הנבדקים את המבחן באופן זהה.
באבחון יחידני נפוץ שמתרחשת נבואה שמגשימה את עצמה – כי הבודק קרא יום לפני כן חומר על הנבדק.
ציוני דרך בתולדות מבחני המשכל מדברים על מבחני המשכל כי הם הראשונים שהתפתחו.
פראנסיס גאלטון (1822-1911):
¨      בריטי, איש אשכולות, חוקר, ממציא, בעל אינטלקט פורה, שעסק בתחומים רבים כמו גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, פסיכומטריקה, סטטיסטיקה מטאורולוגיה, קרימינולוגיה ועוד. בן דוד של דארבין, שהתעניין שנושא התורשה שדארבין חקר אותו.
¨      הראשון שקישר בין אינטליגנציה לבין חדות החושים. טען שככל שהחושים חדים יותר – יותר אינפורמציה תיקלט, ויותר אינפורמציה תעובד. ¨      ניסיון חלוצי לאסוף גוף נתונים גדול על הבדלים בין אישיים בתפיסה ובהתנהגות. הראשון שהשתמש בכלים סטטיסטיים.
¨      בנה מכשור למדידת חדות של חושים – הראייה והשמיעה, חוזק שרירים, מהירות תגובה – ומתוכה הסיק על האינטליגנציה ג'יימס מקין קאטל (1869-1944) ¨      פסיכולוג אמריקאי, הפרופסור הראשון לפסיכולוגיה בארה"ב.
¨      עבודת דוקטורט בהנחיתו של וילהלם וונדט "חקירות פסיכומטריות", עבד עם גאלטון.
¨      מדידת משכל באמצעות תהליכים פיזיולוגיים: דיבר על אנרגיה של גוף ואנרגיה של נפש, וטען ששתי אלו קשורות ביניהן ובעצם מדובר באנרגיה אחת.
¨      המציא סוגים של מבחנים וטבע את המונח "מבחן מנטאלי", ממנו הסיק על תכונות האדם:
לחיצת יד – טען שמתוכו ניתן להסיק על אינדיקציה לרצון לשליטה / לכוח רצון של האדם.
מהירות תגובה בזיהוי צבעים זיהוי פערי משקל דיוק חציית קו   לאחר מכן התחילו להתגבש כל מיני מבחני קטנים שבודקים כל מיני יכולות, עד התפתחותו של מבחן המשכל הראשון.
מבחן בינה סימון (1905) ¨      פיתוח מבחן לזיהוי של ילדים מתחת לנורמה מבחינת ההתפתחות השכלית, לצורך גיבוש שיטות חינוך מתאימות עבורם. ¨      המבחן כלל מטלות בתחום החישה והתפיסה, אך התמקד בעיקר במטלות שדורשות שיפוט, הבנה או שיקול דעת. ¨      המבחן נוצר מצורך לאבחן ילדים צרפתיים לאלו שמסוגלים ללמוד ואלו שלא.
המבחן מורכב משאלות בקושי עולה. ציון הנבדקים היו ציון של "גיל שכלי".
מבחנים יחידניים בוחן אחד מול נבחן אחד.
יתרונות: המידע המתקבל על הנבדק הינו איכותי, מפורט ועשיר.
מאפשר גמישות בהעברה. המבחן מתאים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ליקויי למידה, ילידם והפרעות אישיות).
חסרונות: סטנדרטיזציה נמוכה (בעיה לשמור על אותם תנאים).
המבחן הוא סובייקטיבי ויש בעיה עם תקנון בהעברה, דבר המקשה להגיע לאחידות גבוהה ופוגע במהימנות המבחן. לרוב המבחנים מבוססים על מדגמי תקנון קטנים, ומאחר והפרשנות מבוססת עליהם, יש אפשרות לטעות גדולה יותר. ברמה אופרציונלית, מבחן יחידני דורש בוחן מיומן, הכשרתו ופירושו, מה שמאוד מייקר את עלותו.
מבחן סטנפורד בינה (1916) ¨      מהדורה מתוקנת של מבחן בינה, בתרגום לאנגלית, עבודתו של הפסיכולוג האמריקאני לואיס טרמן (מאוניברסיטת סטנפורד).
¨      תבע את המונח "ציון מנת משכל" (IQ). IQ = ((גיל שכלי) חלקי (גיל כרונולוגי)) כפול 100. מבחן המשכל הראשון.
¨      מבחן יחידני שמיועד לילדים יתרונו הבולט הוא בעצם היותו סתגלני / אדפטיבי, זהו מבחן שמתאים את רמתו לרמת הנבדק, תהליך ההעברה מורכב מ-2 שלבים:
1.      קביעת רמת הכניסה למבחן – הפריטים בכל תתי המבחנים של סטנפורד בינה ממוינים ע"פ דרגת הקושי. משתמשים במבחן אוצר מלים לניבוי רמתו של הנבחן– כך תיקבע רמת ההתחלה במבחנים האחרים.
(הבוחן נעזר בטבלה דו ממדית: ציר של ציון במבחן אוצר מילים וציר של גיל כרונולוגי, ההצלבה תיקבע את רמתו המנובאת של הילד, למשל רמה E). שאר המבחנים מאותו הרגע יתחילו ברמה E.
2.      קביעת רמת הבסיס ורמת התקרה…