מבוא
בשלושים השנים האחרונות פקדו את מערכת הפנסיה בכל העולם המערבי משברים קשים ובעקבותיהם נעשו מערכות אלו רפורמות יסודיות . המשברים שהמומחים צפו אותם שנים מראש נבעו מגורמים דמוגרפיים וכלכליים הנעוצים בתהליכים ארוכי טווח : עליה בתוחלת החיים , ירידה בילודה וירידה בקצב הצמיחה מאז 1973.
מאז שנת 1995 שונה מערך הביטוח הפנסיוני מהיסוד. קרנות הפנסיה הוותיקות , שפעלו בשיטת זכויות מוגדרות מראש (DB), סגרו את שעריהן למצטרפים חדשים. במקביל, נפתחו קרנות חדשות המעניקות פנסיה על בסיס יתרה צבורה ומקדם המרה לפרישה (DC). שונו כללי ההשקעה בכל קרנות הפנסיה. לראיה, בשנים 1995-2003 הובטחה התשואה על מרבית ההשקעה (93% בוותיקות ו-70% בחדשות) והתבססה על איגרות חוב מיועדות של מדינת ישראל. החל מאוקטובר 2003 החלו קרנות הפנסיה לדלל את אחזקתן באג"ח המיועדות ולהסיט את ההשקעות לשוק ההון – בסופו של תהליך זה יושקעו 30% בלבד באג"ח מיועדות. בשנת
2 005 חוקקו "חוקי בכר" שהעבירו את הסמכות והאחריות לניהול הביטוח הפנסיוני לידי העמית עצמו. עפ"י סעיף 20 לחוק הפיקו על שירותים פיננסים (קופות גמל) העובד בלבד יקבע באיזה קופת גמל ובאיזה מסלול השקעה יושקעו כספי החיסכון הפנסיוני שלו. במקביל, ניהול קופות הגמל הועבר מהבנקים לידי גופים מוסדיים אחרים. בשנת 2008 במסגרת תיקון 3 לחוק קופות גמל, נקבע שייעוד כל ההפקדות לקופת גמל הוא לקצבה.
לרפורמות השלכות מקרו כלכליות על המשק הישראלי שלא יידונו בעבודה זו, והשלכות על משקי הבית. שאלת המחקר "מהי מידת האחריות של השכיר בביטוח הפנסיוני?" נבחנת בעקבות השינויים בתחום הביטוח הפנסיוני מאז 1993 ועד עתה לאור הספרות המקצועית והחקיקה הקיימת.
בעבודה זו אציג את השינויים מאז 1993 ועד היום בתחומים הבאים : הצרכים הפנסיונים, הסיכונים הפנסיונים של השכיר ומשפחתו , הפתרונות האפשריים והמוצרים הזמינים שיאפשרו לכסות אותם. תוך מתן דגש למרכיבי ההחלטה שהשכיר צריך להבין כדי לנהל את המערך הפנסיוני שלו בתבונה. מודל לניהול מערך פנסיוני הינו תהליך מעגלי המונע ע"י הצרכים הפנסיונים (זקנה, נכות ושאירים) של השכיר בהתאם לתא המשפחתי שלו. התהליך מתייצב זמנית , בשלב הבקרה ומתחדש בעת שמתחולל שינוי בצרכים הפנסיונים. בכל שלב במודל מטופלים במקביל שלושת מרכיבי הביטוח הפנסיוני. יישום המודל יאפשר לשכיר לממש את צרכיו באמצעות התאמה נכונה של המשאבים הכספיים לפתרונות הפנסיוניים הקיימים. אופיו של הביטחון הסוציאלי הממשלתי, חוקי והסכמי עבודה, עידוד ממשלתי ומבנה השוק הפנסיוני לצג גישתו הייחודית של משק הבית לתחום הביטוח הפנסיוני יעצבו את מבנהו והרכבו של מערך הביטוח הפנסיוני המשפחתי.
בתחילת העבודה מוסברת החשיבות ההולכת וגדלה של הפנסיה. בהמשך, מוגדרים שלושת הרבדים והביטוח הפנסיוני וכן, מודלים לניהול סיכונים ודרכי התמודדות תוך התייחסות נפרדת לסיכונים פנסיונים ופתרונות לסיכונים אלו. כמו כן, מוסברת נחיצות ההתערבות הממשלתית בתהליך כולל הצגת חקיקה רלוונטית. בשל היות הביטוח הפנסיוני מוצר נרכש שרמת המעורבות בו גוברת הוקדש פרק לנושא הצרכנות הפנסיונית תוך התבוננות במודלים לצרכנות פנסיוני, ריבונותו של הצרכן ויכולתו לפעול וחקיקה רלוונטית לנושא הייעוץ, לסיום מוצג תהליך ייעוץ הלכה למעשה. כאן המקום לציין שהמסקנה העיקרית מהמחקר היא שאכן ראוי שאופן ניהול המערך הפנסיוני של השכיר ישתנה.
ומן הראוי להטיל עליו את האחריות בשל השינויים בשיטת מתן הזכויות. החשיבות ההולכת וגדלה של הפנסיה. 3
מודל שלושת הרבדים. 4
ביטוח פנסיוני – הגדרה. 5
מודלים לניהול סיכונים פנסיונים חברתיים. 7
ניהול סיכונים ביטוחים. 7
ניהול החיסכון 8
ניהול הזכויות הפנסיוניות. 8
סיכוני הפרט ודרכי התמודדות. 8
סוגי סיכונים. 9
אסטרטגיות התמודדות עם סיכון 10 מהם סיכונים פנסיונים ?. 12
תכלית הביטוח הפנסיוני 13
הפתרונות האפשריים לסיכונים הפנסיונים. מנהל עסקים הפתרונות למוות מוקדם. מנהל עסקים הפתרונות לנכות. משפטים הפתרונות לזקנה. 16
מדוע נדרשת התערבות ממשלתית בפנסיה ?. 16
חקיקה  רלוונטית בישראל. 24
מודלים לצרכנות פנסיונית. 26
מודל הקניה השקולה. 26
מודל קסריה. 27
המודל הצ'יליאני 27
ריבונותו של הצרכן ויכולתו לפעול בשוק הפנסיוני 28
חוק ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני ( 2005) 28
צרכנות פנסיונית על פי החוק. 29
תהליך הייעוץ. 29
סוג מוצר פנסיוני 30 ייעוץ הלכה למעשה. 30 סיכום ומסקנות. 31
מקורות. 32
מתוך ספר החוקים. 33