מגמות בחברה הישראלית – מטלת מנחה מס' מנהל עסקים
1 א.
אפיינו את עמדת כותב הקטע שלעיל ואת העמדה המרכזית אותה הוא מבקר, תוך התייחסות לתכני הנרטיבים המתוארים במאמרו של סמוחה הביקורת העולה במאמר מופנית לעמדות הקיימות בנרטיב "היהודי ציוני" ולכן, בשל העובדה כי כותב המאמר הוא אזרח ישראלי, אפשר לאפיין את עמדתו כעמדה הקרובה לזו שמבטא הנרטיב "הפוסט ציוני" המאשרר בתוכנו את הנרטיב הערבי פלסטיני והנרטיב הישראלי ערבי. דרך הסוגיה שהמאמר מעלה, נחשפים המתחים המרכזיים בין הנרטבים השונים, שכולם מתגבשים לשאלה אחת ומרכזית, והיא – מה הסיפור שנספר לילדנו על הקמת מדינת ישראל.
1 ב.
מהם, על-פי פסטרנק הגורמים שעיצבו את אי השוויון בין יהודים וערבים בתחום החינוך?
מהו הגורם הזוכה לביקורת בקטע שלעיל? אי השוויון בין היהודים לערבים בחינוך הוא תולדה למציאות הערבית שאחרי מלחמת 1948.
בתום המלחמה מצאו עצמם האזרחים הערבים כמיעוט לאומי מובס שאיבד חלק ניכר משכבת האינטלקטואלים ובני המעמד הגבוה בינוני שלו החי בתוך מדינת לאום הרואה בו כגורם עוין המסכן במהותו את ביטחון המדינה.
1 .ג מהם, לפי יער ושביט, שלושת הגורמים לעומקו ולחריפותו של שסע זה? איזה גורם מבין  השלושה ניתן לאתר בקטע?
לפי יערי ושביט עוצמת השסע בין יהודים לערבים ניזונה משלושה בסיסים עיקריים:
2 א.
תארו בקצרה את המקורות המרכזיים לקונפליקט בין דתיים לחילונים ומהם הגורמים הממתנים שסע זה? מאז תחילת העליות הציוניות לארץ ישראל שרר מתח רב בין דתיים לחילוניים שהתבטא בוויכוחים קשים על סוגיות הליבה שונות (הצבעת נשים, שמירת שבת ברשויות, חינוך לילדי העולים, גיוס נשים וכו') המכריעות על עיצוב אופייה החברתי של מדינת ישראל והיכולת שלה לעמוד במתח שבין חברה יהודית לחברה דמוקרטית ומערבית.
2 ב.
 מהו המקור הבולט בקונפליקט המתואר קטע שלעיל? הספר "תורת המלך" הוא ספר הלכתי שפורסם בשנת 2009 ועוסק בעיקר בהלכות הקשורות להריגת גויים, בזמן שלום ובזמן מלחמה. הספר פותח באיסור העקרוני על הריגת גוי אך בהמשך הוא דן בסיטואציות שבהן מותר ולעתים אף רצוי להרוג גויים – כענישה על אי קיום שבע מצוות בני נח ובזמן מלחמה.
הרב דב ליאור הוא אחד הרבנים שחתמו על תוקפו של הספר המכיל פסיקות הלכה שבסיסן סותרות לערכים ולחוק הדמוקרטי. הסתירה שבין ההלכה לחוק הדמוקרטי היא הקונפליקט המרכזי שבין הדתיים לחילוניים בחברה.

3 א. מהם ביטויי הערעור על הבלעדיות של התרבות הישראלית במהלך שנות ה- 90?
כדי לעמוד על ביטויי הערעור של התרבות הישראלית יש להכיר במגמת ההשלטה של התרבות הציונית והחילונית משנות החמישים ואילך, מגמה שהתאפיינה בבלעדיות תרבותית והונהגה ע"י הממסד הממלכתי.
לא דיי שמאפיינה של התרבות העברית הרצויה היו מנוסחים ומוגדרים באופן ברור, התפיסה הרווחת הייתה כי מאפיינה הם כגבולות קשיחים שלא ברי שינוי או המרה.
3ב.
האם קריאות התגר על התרבות הדומיננטית מובילות לבדלנות תרבותית:
בדלנות היא גישה של קבוצה חברתית המעדיפה להסתגר בתוך עצמה ולדבוק בקנאות בתרבותה, תוך הימנעות משיתוף פעולה עם קבוצות שונות, ולעיתים אף שלילת זכות קיומן. הגדרה זו לא תואמת את קריאות התיגר על בלעדיותה של התרבות הישראלית הדומיננטית שהצגתי בסעיף השאלה הקודם ולכן אני שולל טענה זו.