ציון : 100 מאמר של תמר ליבס ויוסי בר נחום :"תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים" המאמר של ברזילי סוקר את תפקוד התקשורת במצבי מלחמה שונים , לאורך זמן ודן בשאלה האם התקשורת היא חלק מההגמוניה הממסדית המהווה קול נוסף של הממסד הפוליטי או  שיש בשיח התקשורתי ביטוי לקול חלופי המבטא נרטיב עצמאי.  "קונצנזוס מרשה" הסדרה ציבורית , הסדרי פיקוח שנקבעים ע"י גופים ציבוריים כמו: חקיקה בכנסת, צנזורה, הסדרי רישוי ( שעלולים לפגוע בחופש הביטוי ובחופש המידע) הסדרה ציבורית תואמת לדגם האוטוריטרי שפירושו פיקוח הדוק מצד גוף חיצוני , של השלטון על התקשורת.  מאמר של בירנהק :" אתיקה עיתונאית ברשת על הסדרה פרטית , חופש העיתונות , כוח ותחרות" התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה נמצאת במתח וסתירה פנימית בין הרצון לקיים עיתונות חופשית ולתפקד ככלב השמירה של הדמוקרטיה לבין הרצון להתגייס לטובת השלטון , המשימות הלאומיות ולהתקרב לאליטות ולממסד.
סתירה נוספת הייתה בין סיקור ומרכזיות של נושאים ביטחוניים לבין הרצון להבליט סדר יום אזרחי וחברתי. בזמן המלחמה התקשורת התנהגה באופן אחר , הייתה חושפנית וביקורתית יותר מהמקובל ועל כן היו אלפי תלונות מצד הציבור שבא לידי ביטוי במכתבי קוראים, מכתבים שהופצו באינטרנט, תלונות לנציבי תלונות הציבור וסקרים.
הביקורת הציבורית על תפקוד התקשורת בעת מלחמת לבנון השנייה מתמקדת בכמה היבטים:
עד כה נראה כי בזמן משברים ביטחוניים התקשורת פעלה לפי הדגם המגויס שפירושו שיתוף פעולה הדוק בין הממסד הפוליטי למוסד התקשורת, שהייתה הזרוע ההסברתית החברתית של הממשל , הצטרפה לקולו והפגינה צייתנות. אדגים מתוך המאמר של תמר ליבס ויוסי בר נחום :"תקשורת מפרגנת: סוכל ניסיון פיגוע בחוף ניצנים" לעומת זאת , במאמר של גבי ויימן:
"הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון השנייה, 2006" מסגרת: תבנית שמעניקה משמעות לאירוע מסוים , תוחמת את גבולותיו , מגדירה מי הקורבן ומי האשם שאחראי לאירוע , מתי הוא התחיל ומתי הוא הסתיים. קיימות טכניקות שונות למסגור: מטאפורות , דימויים, כותרות , תמונות , גודל וגופן , מיקום הידיעה המעניקות משמעות לטקסט התקשורתי ויוצרת מסגרת. אפשר להציג אירוע במסגרות שונות , עם זאת בכל חברה קיימות מסגרות עמוקות, טבועות בתרבות ובזיכרון ההיסטורי של החברה. מסגרות אלה נתפסות כפירוש