תשובה לשאלה מספר 1.
סעיף א'- ביטחון לאומי אינו רק עוצמה צבאית-הסבר.
              לביטחון הלאומי ישנם מספר מרכיבים, הן במימדים הגיאופוליטיים- אוכלוסייה, שטח, טופוגרפיה ומשאבים טבעיים, הן במימדים הערכיים, נכסים פיזיים ורוחניים- תרבות, מדע, טכנולוגיה,עוצמה כלכלית, איכות המשטר החברתי מדיני,בעלי ברית ועוצמת המוטיבציה הלאומית והן במימד העוצמה הצבאית שהינה חלק בלתי נפרד מן הביטחון הלאומי. סכסוכים מזוינים והרסניים מסבירים לנו מדוע מדינות רבות טרודות מאיומים הקיימים על ביטחונם ובהכנות להגן על עצמן מפני איומים אלו. ביטחון לאומי הינו תחושת חוסר פחד של מדינה מפני התקפה מבחוץ, הוא בעל חשיבות עליונה במדינות אשר מעמידות את הביטחון הלאומי בראש סדר היום של מדיניות החוץ שלהם. עוצמה מקנה למדינות את יכולתם לקדם אינטרסים לאומיים ולהגן עליהם, לנצח במצבי מיקוח את הכללים המנחים את המערכת הבין-לאומית.  גודל המשאבים לביטחון ואופן החלוקה שלהם משפיעים באופן מכריע על בניין העוצמה  הצבאית, המשאבים נחלקים לארבעה קטגוריות: היקף כוח האדם ואיכותו, מערך האימונים, הצטיידות במערכת נשק, תשתית התחזוקה של מערך הלחימה שבלעדיו אמצעי הלחימה בזמן אמת יהיו במצב לא שמיש.
              יסודות עוצמתה של מדינה מדורגים בד"כ על-פי היכוות או המשאבים הנחשבים הדרושים בכדי להשיג השפעה על אחרים, בעיקר ביכולות כלכליות וצבאיות. מכל מרכביה של העוצמה המדינית היכולת הצבאית נחשבת לחשובה ביותר. הגורם המכריע בגורלן של מדינות הוא בד"כ גודל כוחותיהן הלוחמים, יעילותם ואופי הצבתם.ברמת הביטחון הלאומי ומרכיביו ניתן לראות כי מדינה נשענת גם על גודל המשק, אוכלוסיה,שטח, מיקומה הגיאוגרפי,חומרי הגלם שלה, תלות במקורות חוץ לחומרים, יכולת טכנולוגית, אופייה הלאומי,האידיאולוגיה שלה,יעילות קלת החלטות הממשלה, תפוקתה התעשייתית, היקף הסחר, החיסכון וההשקעות, רמת ההשכלה,המוראל הלאומי והסולידריות הפנימית.               עוצמה צבאית היא מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של מנהיגים, ישנם מספר גורמים אשר גודל המשאבים לביטחון ואופן הקצאתם –
תשובה לשאלה מספר 2.
סעיף א'- דגם הצבא הנבחר הוא פועל יוצא של המציאות הגיאו אסטרטגית ושל שיכולים כלכליים- הסבר.
              מדינת ישראל אינה יכולה להתבסס על  צבא גדול לאורך זמן ללא פגיעה במשק. על כן יש להקצות את המשאבים לא רק לביטחון אלא גם לתחומים נוספים. בנייתם של סדר הכוחות בתום מלחמת העצמאות וחימושו ואחזקתו של הצבא חייבו הקצאת משאבים גדולים, אך באותה תקופה המשאבים שעמדו לרשות המדינה הצעירה היו מוגבלים והקצאתם לביטחון באה ע"ח תחומים אחרים כמו, פיתוח המשק וצמיחתו, עלייה וקליטה, פיזור האוכלוסין וכד'. בן- גוריון ראה בעלייה ובהתפתחות המשק גורם מכריע להמשך קיומה של המדינה הצעירה ועל כן הוריד מתקציב הביטחון לטובת התחומים האחרים אשר בהם ראה כמרכיבים חשובים בביטחונה הלאומי של ישראל. בן-גוריון טען כי בניית סדר הכוחות של הצבא צריכה להיעשות ע"פ שקלול היכולת הכלכלית וצורכי הביטחון וידע כי אומנם יש סיכון בצמצום הצבא אך אם לא היה מקצץ מתחום הביטחון –