מטלת מנחה (ממ"ן) 11
1 0765 – פילוסופיה של החינוך  (2014 א') שאלה 1
א. שיטת הדיאלוג הסוקרטי –  היא שיטת דיאלוג שסוקרטס האמין שדרכה אפשר ללמוד כיצד בני האדם מבינים מושגים כגון: טוב ורע, תועלת ונזק וכו'… וכמו כן, הוא האמין שדרך הדיאלוג ניתן להוביל את האדם לאיזו הבנה שונה ואחרת מתפיסתו.
הוא חילק את השיטה לשתי חוליות:
חוליה שלילית – התבססה על הבאת טענות היריב לכדי אבסורד. כלומר, לנסות לשלול את הטענות שהאדם מולך מציג על מנת לפתח את הדיאלוג ולהוביל את האדם באמצעות הנגדה לחשיבה שונה משלו.
חוליה חיובית – סוקרטס האמין שבכל אדם טמון הידע והאמת הפנימית ולכן תפקידה של החוליה החיובית היה לחלץ את הידע הקיים הזה ע"י שאלות והכוונה.
"אני יודע שאינני יודע" – סוקרטס האמין כי חיוני להכיר בעובדה שבני האדם אינם יודעים  דברים רבים.   תורת האידיאות –מבהירה את רעיון ההיזכרות בתהליך החתירה לקראת ידיעת האמת. הממשות האמתית מתגלמת באידיאות, שהן יסודות אידיאלים נצחיים. העצמים המוחשים הם רק צללים וחיקויים של האידיאות וקיומה של הנפש אינו תלוי בגוף. היא נצחית וקיימת לפני כניסתה לגוף והנפש יודעת את האידאות. רכישת הידע ע"י האדם מבחינתו היא תהליך של ההזכרות שהנפש ראתה בעולם של האידיאות הנצחיות. המורה לא באמת תורם לילד כי הילד מגיע עם נפש בעלת ידע קודם- מתחבר לחוליה החיובית של סוקרטס בה נאמר כי הילדים חכמים והמורה רק צריך לעזור להם להיזכר. כלומר, האידאות הן יסודות אידיאלים נצחיים ומייצגים את האמת. (כלומר אפלטון מאמין בקיומה של אמת מוחלטת אחת). היחס בין האידאות לעולם הממשי דומה ליחס שבין הנפש לגוף הפיזי.
ב. ההקשר בין הדיאלוג הסוקרטי ל"אני יודע שאינני יודע" –  אחת מן השיטות המרכיבות את  הדיאלוג הסוקרטי הייתה החוליה החיובית שתפקידה היה חילוץ הידע הקיים באדם. סוקרטס  האמין שכל אדם נושא בחובו את ידיעת האמת, אמת שהוא אינו מודע לה ולכן תפקיד הדיאלוג  הוא לחלץ אותו. סוקרטס האמין שהעלת אמת זאת והמודעות אלייה מובילה לפעולה נכונה ולכן     חשוב מאוד להרחיב את ידיעותינו ולהכיר בעובדה שהחיפוש אחריה נפרש לאורך כל תקופת