עבודה סמינריונית באוניברסיטה פתוחה תואר בפסיכולוגיה בנושא שינה והפרעות שינה בילדות בנושא הקשר בין סוג הורות (מוקדמת / מאוחרת) לבין חרדה ואיכות שינה והאם הקשר מתבטא באופן שונה בין המינים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 90
שנת הגשה 2013
מספר מילים 13892
מספר מקורות 50

תקציר העבודה

המחלקה לפסיכולוגיה שינה והפרעות שינה בילדות מי ישן טוב יותר וחרד פחות? הורים צעירים או מבוגרים?
  אוקטובר
2 013
הקשר בין סוג הורות (מוקדמת / מאוחרת) לבין חרדה ואיכות שינה והאם הקשר מתבטא באופן שונה בין גברים לנשים.
תוכן העניינים
תוכן העניינים.. 3
תקציר  4
מבוא   5
שיטה   12
תוצאות   17
דיון   30 מקורות   33
נספחים   38
נספח מס' 1: שאלון דמוגרפי+ שאלות מידע כלליות… 38
שאלון מס 2: שאלון איכות שינה MSQ… 39
נספח מס' 3: שאלון STAI – הערכת חרדה מצבית ותכונתית… 40 נספח מס 4: הסבר על מהות השאלון. 43
נספח מס' 5 : אישור מועדת האתיקה… 44
נספח מס' 6 : טופס הצהרה חתום בדבר מקוריות העבודה.. 45
תקציר בשנים האחרונות ישנה מגמת עליה בכמות ההריונות של נשים מעל גיל 35 לפיכך עולה הצורך בחקירת המאפיינים הפסיכולוגים ודפוסי השינה של הורים בגילאים אלו ויותר (להם קראנו הורות מאוחרת) לעומת הורים הבוחרים להביא ילדים בגילאים מוקדמים  (גילאי 24 ומטה, להם קראנו הורות מוקדמת). מחקרים רבים מצביעים על הקשר הישיר שבין חרדות לבין הפרעות שינה ומראים כי נשים סובלות יותר מהפרעות אלו. כיון שהורים מעל גיל 35 הם בעלי בגרות נפשית מפותחת יותר מהורים מתחת לגיל 24, בא המחקר הנוכחי לבדוק האם קשרים אלו בין חרדות, הפרעות שינה ומגדר מתבטאים באופן שונה בקבוצות ההורות המאוחרת וההורות המוקדמת מכלל האוכלוסיה. במחקר זה נדגמו 80 נבדקים דרך פורומים שונים באינטרנט. הנבדקים הינם הורים לילדים עד גיל שנתיים, מחציתם הורים מאוחרים (גיל 35-45) ומחציתם הורים מוקדמים (גיל 20-24). מחציתם גברים ומחציתם נשים. המשתתפים נשאלו על איכות שינתם, רמות החרדה ומאפיינים דמוגרפים שונים. ממצאי המחקר הראו כי אמנם חרדה גבוהה יותר משפיעה על איכות שינה ירודה יותר אך לא ניתן להוכיח כי קבוצת ההורות המאוחרת סובלת פחות מחרדה מאשר קבוצת ההורות המוקדמת אך הם כן מראים איכות שינה טובה יותר. נמצא כי הורים גברים בשתי הקבוצות סובלים מרמות חרדה גבוהות יותר ואיכות שינה ירודה יותר. עוד נמצא, כי ישנם משתנים דמוגרפיים רבים המשפיעים על רמות החרדה ודפוסי השינה ולפיכך ניתן להסיק כי התמונה הפסיכולוגית של הורים לילדים צעירים הינה מורכבת מאוד, ישנם גורמים רבים המשפיעים על חרדת ושינת ההורה מעבר לגיל ומין ויש להמשיך ולחקור אותם הלאה על כל מאפינייהם.   מבוא
המעבר להורות                המעבר להורות מתחיל כבר מרגע הכניסה להריון. המעבר להורות נתפס כאירוע התפתחותי נורמאלי אותו חווים מרבית האנשים. עם זאת, להפוך להורה נחשב לאחד מאירועי החיים היותר תובעניים ומלחיצים  שפרט יכול לעבור (Cowan & Cowan, 2000).
בעבר חוקרים הגדירו שלב זה בחיים כמשבר, אך כינוי זה זכה לביקורות בשל היות הדבר מאורע אליו רבים משוואים והוא טבעי ושגרתי  ולכן בעת האחרונה נתפס שלב זה כתהליך הסתגלות נורמאלי (Levy- Shiff, Dimitrovsky, Shulman & Har-Even, 1998).
התהליך אמנם טבעי ונורמאלי אך טומן בחובו מערך שלם של ציפיות, תפקידים ומשימות.
ההורים החדשים ניצבים בפני מגוון אתגרים הכוללים, בין היתר, התמקצעות במשימות הטיפול בתינוק, מחסור בשינה ושינויים באורח החיים (Harwood, McLean, & Durkin, 2007 ;Mercer
2 004 ). הורות  וחרדה     אתגרים אלו הניצבים בפני ההורים יכולים להיות ממלאים ומשמחים, אך יכולים  גם להחוות כבעלי השפעה שלילית על הרווחה והבריאות הנפשית.
       חרדה ((anxiety מוגדרת על ידי שורצולד , שגיב ושגיב (2000) כמצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לחרדה תסמינים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. הסימנים הפיזיולוגיים כוללים דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן או כאב ראש. התסמינים הפסיכולוגיים כוללים אי שקט, מתח, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם ועוד. שורצולד ועמיתיו  מוסיפים כי חרדה אינה תגובה לאיום מוגדר שניתן להצביע עליו בבירור אלא נובעת מרגשות לא מודעים כגון תוקפנות או מיניות (לפי פרויד) שהחברה אינה מתירה לבטאם בחופשיות.  קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של חרדה. במחקר הנוכחי תיבחן החרדה המצבית והחרדה התכונתית. החרדה המצבית הינה  חרדה המופיעה לזמן קצר בעת תחושת סכנה. החרדה התכונתית משקפת נטייה יציבה להגיב בתחושות והתנהגויות של חרדה, קיום בציפייה קבועה יחסית למצבי איום וקיימת אצל האדם לטווח –