פעילות גומלין בכיתה ממן 11
שאלה 1 א' במחקרו של קול (2007)התקבלו שני סוגי פעילויות מרכזיות המתרחשות בכיתה. הפעילות המרכזית המנוהלת על ידי המורה והפעילויות במקביל בהן עוסקים התלמידים . אותן פעילויות במקביל מתחלקות לשני סוגים עיקריים :
הסוג הראשון : הנפוץ ביותר , פעילות של השתלבות בפעילות המרכזית תוך הקשבה ותשומת לב ותקשורת פעילה איתו . דוגמא: Stahim , ממלא את הוראותיו של המורה, מקשיב להסבר המורה אודות המטלה ולאחר מכן מבצע את המטלה בקפדנות, Stahim עוקב אחר הערותיו של המורה, מרים את ידו ועונה על השאלות ונענה להוראותיו של המורה. השתתפות דומה של תלמיד Mactoub, שגם מקשיב למורה ושואף למשוך את תשומת לבו ולהשתתף בשיעור אך נענה על ידי המורה לעיתים רחוקות בלבד. למעשה ניתן לראות כי פעילות במקביל זו הינה בזיקה לתוכן המרכזי כלומר ההתמקדות של התלמידים לפרות הפעילויות המקבילות הינה לתוכן המרכזי של הנלמד בשיעור, פעילות המשימות.
הסוג השני:
פעילות שבמסגרתה התלמיד אינו מנסה להשתלב בפעילות המרכזית המנוהלת על ידי המורה, לא עונה למורה, אך יחד עם זאת הוא כן מצליח לעקוב אחר המתרחש בשיעור ומתקדם בכוחות עצמו בתחום הנלמד במסגרת העבודה העצמית. למעשה התלמיד פעיל באופן עקיף. לדוגמא:
תלמידה בשם ברברה אשר לא מנסה להשתלב בפעילות המרכזית עם המורה אבל כן מתקדמת בתחום הנלמד של השיעור בכוחות עצמה, כאשר המורה מסבירה (כפי שנצפה בהתנהגותה במהלך השיעור), בזמן שהמורה מנחה את הכיתה מה לעשות בחומר הנלמד ברברה ממשיכה לכתוב למרות שרוב התלמידים מפסיקים את עבודתם ומביטים במורה. המורה בוחרת בה לענות על אחת ממשימות המבחן, ברברה נותנת את תשובתה וממשיכה לעבוד.ברברה לא עושה כל ניסיון להשתתף באופן פעיל באינטראקציה עם המורה , היא לא משמיעה את קולה היא לא מצביעה , אלא עובדת על המשימות המתמטיות בקצב שלה.דוגמא נוספת של תלמידה בשם נוזהע, אף היא לא משתתפת בפעילות המרכזית בכיתה עם המורה אולם, איננה מתאמצת ללמוד ולהתקדם גם לא בכוחות עצמה , בזמן השיעור ובהפסקה לעבודה עצמית מעדיפה לעסוק בפעילויות המקבילות כגון :שיחות עם עמיתיה, טיפוח הציפורניים, התבוננות בנוף מבעד לחלוד . יחד עם זאת נוזהע, מודעת לפעילות המרכזית ואף עוקבת אחריה, מביטה מדי פעם על המורה מבעד לציפורניה ומקשיבה לדבריו, עוקבת אחר הפעילות החברתית בכיתה ומקשיבה להערות המשמעת של המורה. כלומר, חרף העיסוק המתמיד בפעילויות מקבילות, התלמידה מודעת לדברי המורה ולתגובותיו. למעשה פעילות זו הינה פעילות במקביל ללא זיקה לתוכן המרכזי כאשר באחת למרות העיסוק בפעילויות מקבילות ישנה התמקדות עקיפה בפעילות המרכזית דרך עבודה עצמית וכמו נוזהע אשר מודעת לפעילות המרכזית ואף עוקבת אחריה אך לא מתמקדת בחשיבותה של הפעילות המרכזית.
ההבדל העיקרי בין שני סוגי הפעילויות במקביל הוא בכך שבסוג הראשון התלמיד משתתף או שואף להשתתף באופן פעיל בפעילות המרכזית, מנהל תקשורת פעילה עם המורה ומילוי הוראותיו מתוך מודעות לחשיבותה של הפעילות המרכזית. לעומת זאת, בסוג השני של הפעילות במקביל התלמיד כנראה אינו מנסה להשתתף בפעילות המרכזית המנוהלת על ידי המורה אך מתקדם בכוחות עצמו במטלות העבודה העצמית או שבכלל אינו מבצע אף מטלה כיתתית. ואילו הדומה בין שני סוגי הפעילויות במקביל הללו הוא כי בשני סוגי הפעילויות התלמידים מבינים את חשיבותה של הפעילות המרכזית, עוקבים אחריה ומודעים לדברי המורה ולתגובותיו בין אם הם בהקשר הלימודי או לא. הפעילות המאחדת את המורה ואת התלמידים ולא משנה במה עוסקים התלמידים היא הפעילות המרכזית. לסיכום אין בכיתה פעילות גומלין אחת, אלא שהתלמידים עסוקים באותו הזמן במספר פעילויות במקביל. למרות מעורבותם בפעילויות במקביל, עדיין מבינים התלמידים את הפעילות המרכזית אותה מנהל המורה. התלמידים משתתפים בשיעור בדרכים שונות. חלק משתתף באופן פעיל, חלק באופן עקיף וחלק אינו משתתף, אך מודע לפעילות המרכזית. הפעילות המאחדת את המורה ואת התלמידים ולא משנה במה עוסקים התלמידים היא הפעילות המרכזית.V שאלה 1 ב' העיקרון שהנחה את סדר הישיבה בכיתה ו', שנצפתה במאמר של אריאלי, קשתי הראל, לפי תצפית החוקרים הייתה שבכיתה זו סדר הישיבה …
שאלה 2 א' גישת הדאגה האכפתית בהוראה לפי נודיגס מושתת על גיבוש יחסי דאגה ואכפתיות בין שני צדדים. זה שאכפת לו וזה שאכפת ממנו. גישה זו מדגישה את חשיבותן של הקשבה ותגובה לזולת בדרכים העוזרות לכונן יחסי דאגה ואכפתיות .בהוראה מדובר על מורה ותלמיד. מורים אחראים הן לדאגה האכפתית הבין אישית הישירה, התורמת לצמיחת תלמידים יחידים , הן לכינונם של תנאים התומכים בפריחת האכפתיות באופן כללי. גישת הדאגה האכפתית דוחה עקרונות קבועים ומדגישה את תשומת הלב של אלה שאכפת להם מתוך יחסים של אהבה, חמלה, אהדה ונדיבות כמו גם מזג טוב ותשומת לב אוזן קשובה. המאפיינים של גישת הדאגה האכפתית בהוראה לפי נודינגס מדגישה את הצרכים הפנימיים, על המורים לזהות את גורמי ההנעה של תלמידיהם, להקשיב להם ואז לכוון אותם לפעילויות מתאימות.
מורים אכפתיים דוחים את הגישה של הוראה לפי מטרות נקבעות מראש ומצד שני לא מאפשרים לעשות ככל העולה על דעתו של הלומד. זהו תהליך של בנייה משותפת של מטרות ויעדים להשגה. המאפיינים של גישת הדאגה האכפתית בהוראה לפי נודיגנס : 1. קשב בלתי מוגבל או אפילו תשומת לב – זה שאכפת לו מקדיש תשומת לב, תשומת לא שיפוטית אלא ממוקדת במסר של הזולת. מורה -V שאלה 2 ב' לפי מאיגן והרבר (2007), המורה חש עצמו כקורבן המערכת החינוכית מפני שהוא נאלץ בלי הרף להתאים עצמו לתנאי המערכת תוך וויתור על השקפת עולמו האישית ועל שאיפותיו האידיאליסטיות אשר במקורן עמדו בסיס בחירתו לעסוק במקצוע ההוראה. הוא נאלץ לוותר על העצמי האידיאלי על מנת להתאים עצמו לחוקים נוקשים ושוחקים בחדגוניותם אשר נכפים עליו על ידי המערכת שבה הוא מלמד ואליה הוא למעשה שייך כסוג של קניין נטול אישיות ייחודית. תפקידו של מורה מוגבל לכדי העברת ידע והערכת הלומד.
המורה עצמו נתפס ככלי לאחסון הידע שמקורו בתכנית הלימודים, ועליו להעבירו אל המיכל הריק של תודעת הלומד תוך שמירה על ניטרליות אישית ומוסרית ללא פשרות להגמיש סטנדרטים הנורמטיביים של תכנית הלימוד. מייגן מתאר את עבודת המורה באמצעות אנלוגיות ובעיקר באמצעות האנלוגיה של קרבן, מתמקד צד השלילי של מקצוע ההוראה, אך יש בו חידוש של הצגת המורה כקורבן ולא הצגת התלמיד כקורבן כפי שהיה מקובל:
אנלוגית התפקיד:
בגלל תפקידיו החשובים של …