פרק 7 – זיכרון זיכרון הוא סוג של עיבוד מידע: היכולת לאחסן מידע ולשלוף אותו. תחום הזיכרון משתייך לפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
סוגי זיכרון אחד התפקידים החשובים של הזיכרון הוא לאפשר לנו גישה מודעת לעבר האישי והקולקטיבי. ואולם, הזיכרון עושה הרבה מעבר לכך. הוא מאפשר לנו לחוות את החיים כרצף בלא השקעת מאמץ, ולעיתים אף מבלי שנהיה מודעים לכך כלל. לדוגמה, כאשר אנו נוהגים במכונית, החנויות לצד הדרך נראות לנו מוכרות הודות לתפקיד זה של הזיכרון.
זיכרון חבוי וזיכרון גלוי זיכרון גלוי (אקספליציטי) – כרוך במאמץ מודע (מנטלי) הן בשלב האחסון והן בשלב השליפה. דוגמאות לאחסון המידע: למשל בשיעור נהיגה אני משתדלת לשים לב לפרטים כדי ללמוד כיצד נוהגים או בזמן הרצאה אנו מנסים לזכור כמה שיותר אינפורמציה כדי שזו תשמש אותנו בבוא העת בבחינה.
דוגמא לשליפת המידע: ישיבה בבחינה וניסיון לשלוף את הזיכרון המתאים לשאלה הנשאלת.
זיכרון חבוי (אימפליציטי) – זיכרון לא מודע. משהו שנחשפנו אליו ולמדנו אותו על הדרך, מבלי להשקיע בכך מחשבה. למשל אני זוכרת את מיקום המקרר בבית מבלי שלמדתי זאת באופן מודע וגלוי.
אם נתבונן בתמונה שבעמ' 318 (תמונה שבה מצוי ארנבון במטבח), מיד יבלוט הארנבון לנגד עינינו, מהסיבה הפשוטה שתהליכי הזיכרון שלנו ביצעו ניתוח של התמונה (מבלי שנהיה מודעים לכך), וסימנו את הארנבון כחריג בנוף. דוגמה פשוטה זו ממחישה את ההבדל בין הזיכרון החבוי לבין הזיכרון הגלוי. כאשר מתעורר הצורך להשתמש בידע המאוחסן בזיכרון, לעיתים יהיה המידע זמין בלא מאמץ מודע (זיכרון חבוי), ולעיתים נצטרך לעשות מאמץ מודע כדי לשלוף אותו (זיכרון גלוי). למעשה, בגילוי הארנבון השתמשנו בזיכרון חבוי, כיוון שתהליכי הזיכרון שלנו העלו ידע קודם על מטבחים, שהשפיע על הפירוש שלנו לתמונה. לעומת זאת, אם ישאלו אותנו עכשיו: "מה חסר בתמונה"?, נצטרך להפעיל את זיכרוננו הגלוי כדי להשיב על שאלה זו: נשאל את עצמנו מה נמצא בדרך־כלל במטבח טיפוסי וחסר כאן? בתשובה לשאלה זו, נוכל לחשוב למשל על כיור או על תנור.
אפשר להחיל את אותה הבחנה גם על רכישה ראשונית של זיכרונות. בפועל, מעולם לא שיננו רשימה של חפצים הקיימים במטבח ושל הסדר שבו הם ערוכים, כלומר את רוב הידע בנושא זה רכשנו מבלי כל מאמץ מודע. לעומת זאת, את שמותם  של החפצים במטבח ככל הנראה למדנו באופן מודע בילדותנו, ע"י שימוש בתהליכי זיכרון גלויים (סביר להניח שהיה מי שהסב את תשומת לבנו לשמותיהם של העצמים).
ההבחנה בין זיכרון גלוי לבין זיכרון חבוי מרחיבה מאוד את קשת הסוגיות העומדות לפני חוקרים של תהליכי זיכרון. רוב המחקר המוקדם על זיכרון עסק ברכישה מודעת (גלויה) של מידע. לרוב הציגו נסיינים לפני משתתפים בניסוי מידע חדש שהיה עליהם לזכור, ותיאוריות הזיכרון התמקדו במה שהצליחו או לא הצליחו המשתתפים לזכור בתנאים מסוימים. ואולם, בימינו פיתחו החוקרים שיטות, המאפשרות להם לחקור גם את הזיכרון החבוי, ולכן אנו יכולים לתת לכם הסבר מלא יותר למגוון השימושים בזיכרון. חשוב לזכור, כי ברוב המקרים שבהם אנו מקודדים מידע או שולפים אותו, מעורבים הן הזיכרון הגלוי והן הזיכרון החבוי.
זיכרון מוצהר וזיכרון תהליכי זיכרון מוצהר (דקלרטיבי) – מה? זיכרון לעובדות ואירועים שניתן להצהיר עליהם. זיכרון של מידע שאנחנו יכולים לדבר אותו ולהסביר אותו, למשל העובדה שפריז היא בירת צרפת.
הקשר בין זיכרון מוצהר לזיכרון גלוי – אנו רוצים ללמוד פריט מידע מסוים ואז להגיד שעשינו זאת ולהציג אותו.
זיכרון תהליכי (פרוצדורלי) – איך? זיכרון להפעלת מיומנויות. זיכרון תהליכי הוא הדרך שבה אנו זוכרים כיצד עושים דברים. אנו משתמשים בו כדי לרכוש מיומנויות תפיסתיות, קוגניטיביות ומוטוריות, וכדי לשמר אותן ולהפעילן. המיומנויות הן פעולות מורכבות שקשה לנו להסביר כל תנועה שאנחנו עושים בכל רגע נתון, לדוגמא בנהיגה, כתיבה, רכיבה על אופניים (לא נצליח להסביר כיצד למשל שומרים על ש"מ) וכו'. לעתים קרובות, תיאוריות –