1 .         הרמת מסך ממשית – ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל המניות בה, וייחוס זכויות וחובות של בעל המניה לחברה. משמעותה היא התעלמות מן האישיות המשפטית של החברה, והטלת עול חובות החברה, אך גם זכויותיה, במישרין על בעלי המניות. אולם, המחוקק מסייג את השימוש בסנקציה זו כאשר הוא קובע בסעיף 6(א) סיפא, כי הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. כלומר, כושר פרעונה של החברה ישמש שיקול בביצוע הרמת המסך: אם החברה היא כשרת-פרעון, עדיף יהיה להשתמש בנכסיה של החברה לשם פרעון החובות; אך במצב שבו היא חדלת-פרעון, בנסיבות המתאימות, ישמשו בעלי המניות כערבים לפרעון חובות החברה.
הרמת מסך מדומה – משמעותה היא ייחוס תכונות של בעל המניה לחברה. בקטגוריה זו נעשה שימוש חלקי באפשרות של פריצת המחסום שבין החברה לבין בעלי המניות. ביהמ"ש אמנם אינו מתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, אך קובע את יחסו לעניין שבמחלוקת ע"פ אופיין של היישויות העומדות מעבר לפרגוד, מעמדן ותכונותיהן האישיות. התוצאה הסופית של המחלוקת אינה יוצרת יריבות ישירה בין בעלי המניות לבין נושי החברה, אלא נקבעת ע"פ תכונותיהם של בעלי המניות של החברה. כך יוצא, כי בדומה להרמת מסך ממשית קיימת התייחסות אל אישיותם של בני-האדם המסתתרים מעבר למסך, אך בשונה ממנה, אין התעלמות מקיום החברה – והיא הנושאת בנטל החיוב. כך גם קובע סעיף 6(ב), כי ביהמ"ש רשאי לייחס תכונה של בעלי מניה לחברה אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון.
יפה
2 .         עילת הקונצרן (נקראת גם תורת המיזם) – בקונצרן, בעלי המניות מחזיקים במניות חברת אם, שמחזיקה במניות של חברת בת, שמחזיקה במניות של חברת נכדה. לחברת האם…