שאלה 1
בתקופת גיל הגן הילד בעל מס' יכולות הבנה:
·         קביעות האובייקט- הבנה כי דבר פיזינפשי קיים גם אם הוא לא נראה לא איתנו באותו הרגע.
·         שפה בסיסית- הילד יודע לדבר רציף ולבטא רצונות ורגשות, כלי תקשורת חשוב.
·         זיכרון- קיים ,אך עם מוגבלות, אין לילד בגיל הגן יכולת לזכור מס' רב של פריטים שמות מספרים.
·         חשיבה יצוגית- הילד יכול להסביר מה הוא ראה הרגיש אך בצורה אגואיסטית.
מאידך בתקופת גיל הגן הילד נושא עימו מספר מגבלות:
·         מרכוז- חוסר היכולת של הילד להתרכז בדבר אחד ולהתעלם מהמתרחש בסביבה, המון דברים יסיחו את דעתו ויפריעו לו להתרכז.
·         מראית עין מול מציאות- חוסר הבנה כי שני צורות שונות בעלות כמות זהה של דבר מסוים לא ישנה דבר מה.
·         אגוצנטריות- חוסר ההבנה האמיתית להתרחשות הדברים. הילד יתן הסבר הנראה הגיוני "לאני" שלו {"לאן הפרפר הלך?" , "הפרפר הלך לאכול שניצל"}.
…
שאלה 2
א.      לא נכון.
ילדים בגיל הגן ממיינים בדר"כ לפי מימד אחד בלבד {קיימת מגבלת המרכוז}.
ב.      נכון.
רמי מבין את חולשתו בזיכרון שמות החיות, מודע לזיכרון שלו {חלק מהמטא קוגניציה}.
ג.       לא נכון.
–
  שאלה 3
התפתחות העצמי הפסיכולוגי- …
התפתחות העצמי החברתי- ..
תחושת המין המתפתחת- …
יעילות אישית וניהול עצמי- …
שאלה 4
ישנם מספר רמות תובנה של ההורים שכל אחת משפיעה באופן שונה על הילד והתנהגותו.
תובנה חיובית- ההורה מביט מראיית הילד והבין ממה נבעה התנהגותו.
תובנה מנותקת- ההורה רגיש במידה נמוכה לאני הפנימי של הילד, מלווה בתשובות קצרות.
תובנה מעורבת- ההורה חצוי בין עצמו לבין הילד.
תובנה חד צדדית- ההורה מביט מנקודת מבטו האישית המלא, ללא התחשבות בילד.
ככל שתתקיים תובנה נכונה, תובנה חיובית כך גם הילד יעבור תהליך התפתחות רגשי נפשי תקין ובריא. כאשר רמת התובנה של ההורה היא שגויה, חד צדדית, הילד עלול לעבור תהליך התפתחות לא תקין.
…