תקציר לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט – ציון 90 שאלה מספר 1: חוקרים התומכים בגישה הפרשנית , גישה שמקורה בשנות ה-60 באנגליה,בדקה כיצד צעירים אנגליים לאחר מלחמת העולם ה 2 משתמשים בתרבות על מנת לבטא את עצמם .
בגישה זו מתייחסים למושג – "הבנת הטקסט הטלוויזיוני " באופן שטוען…
ב. חוקרים התומכים בגישה המגוננת, שהחלה בשנות ה50 והתחזקה בשנות ה60 עם הוצאת הספר אובדן הילדות של ניל פוסטמן, מתייחסים למושג: "הבנת הטקסט הטלוויזיוני" באופן שגישה זו מפנה אצבע מאשימה ויחידה כלפיי הטלוויזיה בהשפעותיה הבלעדיות , גישה זו רווחת כי ילדים הם תמימים ואינם מודעים כלל למתרחש סביבם, הם קלי השפעה שכן עדיין. .
.                          ג.
למורים בבית הספר יהיה קל יותר ללמד ילדים להבין את הטקסט הטלוויזיוני בגישה המגוננת, כיוון שגישה זו רווחת כי ילדים הם תמימים, וניתן להשפיע עליהם בקלות כיוון שהתפתחותם הקוגניטיבית עדיין לא תמה. הגישה המגוננת מכניסה את המורים…
חלק ב :
שאלה מספר 5: א. מאמרם של גרבנר וגרוס- "הפנים האלימים של הטלוויזיה ולקחיהם" (1980) העוסק בשימוש שעושה הטלוויזיה באלימות לצורך שימור הסדר החברתי,   במחקרם, לקחו את הפרופיל של…   ב. אופי מסקנות  החוקרים גרבנר וגרוס שונה מאופי המסקנות של חוקרים אחרים העוסקים בתחום , גרבנר וגרוס טוענים כי רוב הדברים שאנחנו יודעים על המציאות –שאנו חושבים שאנחנו יודעים עליהם מקורה בסיפורים לא בחיקוי כמו שטענו רוב החוקרים שחקרו את הקשר בין טלוויזיה ואלימות.  גרבנר וגרוס לעומתם טוענים…
שאלה מספר 3:א. מחקרה של ויליאמס מקבת' "השפעות עקיפות של הטלוויזיה :יצירתיות, התמדה,הישגים בבית הספר והשתתפות בפעילויות אחרות" (1996) מחקרה עסק בהשפעות הטלוויזיה על ילדים , מטרת המחקר הייתה לבדוק על חשבון מה באה הצפייה בטלוויזיה. בתקופה שבה קנדה כבר- ב. הנושא שבחרתי ממגוון הנושאים שבחרה מקבת' במאמר- תחום ההישגים הלימודיים –
לגדול עם הטלוויזיה- ממ"ן 14                        חלק א':
שאלה מספר
1 :
א.      חוקרים התומכים בגישה הפרשנית , גישה שמקורה בשנות ה-60 באנגליה,בדקה כיצד צעירים אנגליים לאחר מלחמת העולם ה 2 משתמשים בתרבות על מנת לבטא את עצמם . בגישה זו מתייחסים למושג – "הבנת הטקסט הטלוויזיוני " באופן שטוען כי כל אחד יכול לפרש תרבות בצורה אחרת , לפי: מעמד סוציו אקונומי ,מין,מגדר,מוצא אתני ועוד.. לפי גישה זו לא ניתן לצפות מהילדים לפרש את התכנים ואת הטקסט הטלוויזיוני באותה הצורה כיוון שכמו שציינו – כל אחד מגיע מרקע שונה עם בסיס מסוים.
גישה זו אשר מתייחסת לטלוויזיה כאל עוד סוכן חיברות בתוך חייו של הילד, והשפעתה היא לאו דווקא שלילית אלא כזו שיכולה להיות גם חיובית , כיוון שהטקסטים והתכנים שמועברים בה מפורשים באופן אחר , אין להניח כי ההשפעה הרעה היא בהכרח של הטלוויזיה אלא גם של רקע משפחתי, סביבתי וכו'. פירוש הטקסטים הוא תלוי סביבה וחברה ועל כן אין להאשים את הטלוויזיה.
גישה זו אומרת שעל מנת שפירוש הטקסטים יתנהל באופן תקין- יש צורך שההורה יהיה קשוב מאוד לתכנים בהם הילד צופה- פשוט להתאים את הצפייה לילד לפי התכנים  אשר נכונים עבורו ואותם הוא יוכל לפרש באופן חיובי, על מנת שיועילו לו. מחקר הבודק הבנה על פי גישה זו יערך כך: כלי המחקר בגישה הפרשנית אינו בהכרח תצפיות, ועל כן יש צורך בכלים איכותניים יותר כמו ראיונות עם ילדים,שיחות עם הילדים. כיוון שאין אפשרות לבודד את ההשפעות של הטלוויזיה ישנו ניסיון לתאר תופעה ולא לחקור את ההשפעות שלה על כן ראיונות ושיחות עם הילדים יותר קשים לבדיקה מבחינת הכלים אך התוצאות איכותיות יותר. יתבצעו כמו כן, ראיונות קבוצתיים ,תיאור תמליל והצגת המאפיינים האישיים של כל משתתף. החוקר יצטרך להתייחס למגוון גדול ככל האפשר של ילדים עם התייחסות לילד ולסביבתו ולהבין את המקורות השונים של אופניי התרבות שאסף.
…