השפעת הפרטת מער' הבריאות על האוכלוסייה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2944
מספר מקורות 35

תקציר העבודה

מעת מהמבוא-.
הזכות לבריאות מעלה שאלות רבות ובהן את שאלת הנגישות ואת השוויון ליהנות מהזכות, כפי שהם באים לביטוי בהיקפם של שירותי הבריאות הניתנים לזכאים ובתנאים שהם ניתנים. הפרטה של מערכת הבריאות עומדת, לכאורה, בניגוד לזכות לשוויון הנגזרת מתוך כבוד האדם וחירותו, זכות זו אף מעוגנת במגילת העצמאות ומנוגדת לאמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שאושררה ע"י מדינת ישראל – להכיר בזכותם של כולם ליהנות מרמת הבריאות הגבוהה ביותר ולהבטיח את מימושה של זכות זו. חובה זו עמדה ברקע חקיקת החוק לביטוח בריאות ממלכתי. יתכן כי עדיף מטעמי שוויון לספק שירותי בריאות במערכת ציבורית, מאחר שהפרטת שירותים חיוניים, ובכללם שירותי בריאות, עלולה לפגוע ביעילות ולייקר את השירות, מה שיביא בסופו של דבר לפגיעה בזכויות של חלקים באוכלוסייה.
על המדינה לשקול היטב, לפני כל הפרטה, את הסיכוי והסיכון להתייעלות השירות ולעלותה. גם אלה התומכים בהפרטה במערכות אחרות מבינים שיש בעייתיות בהפרטת שירותי הבריאות, שכן שאיפות ההתייעלות של הפרטה לא ישימות למערכת הבריאות. "כאשר דנים בהפרטה בשירותים ציבוריים ישנם שיקולים נוספים ומגבלות נוספות המחייבים דיון מעבר לדיון הרגיל בהשפעת ההפרטה על היעילות הכלכלית" (פרשטמן,
2 009).
ציון 92.   45 עמודים.  45 מקורות המחלקה לכלכלה וניהול סמינריון במסגרת הקורס : ביטחון סוציאלי עבודה בנושא :
השפעת  ההפרטה במערכת הבריאות על ההוצאה לבריאות של אוכלוסיות ברמה סוציו-כלכלית נמוכה תאריך הגשה : 16.02.2014                          תוכן העניינים

1 .      מבוא –    2-4
2 .      מהי הפרטה ? צידוקים והשלכות –…  5-11
3 .      סקירה של מערכת הבריאות בישראל עד 1994 –.   12-18
4 .      סקירה של מערכת הבריאות בישראל מ 1994 עד היום .. 19-22
5.      פרופיל נתוני ההוצאה של הציבור על בריאות בישראל ברמות        סוציואקונומיות  שונות –…23-27
 
6 .      השוואה של מער' הבריאות בישראל מול שאר מדינות ה -OECD..28-32
7.      ביטויי השינוי במערכת הבריאות על הנגישות למערכת הבריאות …33-38
8 .      דיון ומסקנות –.39-42
9.       ביבליוגרפיה –.42-45
 
1 .     מבוא
הבריאות היא מהנכסים החשובים ביותר לבני האדם שלשמירה עליהם יש חשיבות רבה. הבריאות חיונית כדי לאפשר לאדם תפקוד טוב יותר ללא כאב וסבל, הזכות לבריאות מעלה שאלות רבות ובהן את שאלת הנגישות ואת השיוויון להנות מהזכות, כפי שהם באים לביטוי בהיקפם של שירותי הבריאות הניתנים לזכאים ובתנאים שהם ניתנים. הפרטה של מערכת הבריאות עומדת, לכאורה, בניגוד לזכות לשוויון הנגזרת מתוך כבוד האדם וחירותו, זכות זו אף מעוגנת במגילת העצמאות ומנוגדת לאמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שאושררה ע"י מדינת ישראל – להכיר בזכותם של כולם ליהנות מרמת הבריאות הגבוהה ביותר ולהבטיח את מימושה של זכות זו. חובה זו עמדה ברקע חקיקת החוק לביטוח בריאות ממלכתי. יתכן כי עדיף מטעמי שוויון לספק שירותי בריאות במערכת ציבורית, מאחר שהפרטת שירותים חיוניים, ובכללם שירותי בריאות, עלולה לפגוע ביעילות ולייקר את השירות, מה שיביא בסופו של דבר לפגיעה בזכויות של חלקים באוכלוסייה.
על המדינה לשקול היטב, לפני כל הפרטה, את הסיכוי והסיכון להתייעלות השירות ולעלותה. גם אלה התומכים בהפרטה במערכות אחרות מבינים שיש בעייתיות בהפרטת שירותי הבריאות, שכן שאיפות ההתייעלות של הפרטה לא ישימות למערכת הבריאות.
"כאשר דנים בהפרטה בשירותים ציבוריים ישנם שיקולים נוספים ומגבלות נוספות המחייבים דיון מעבר לדיון הרגיל בהשפעת ההפרטה על היעילות הכלכלית" (פרשטמן,
2 009).
מערכת הבריאות בישראל ידעה שינויים רבים, השינוי המשמעותי האחרון התרחש בשנת 1994 עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בשנה זו זכותם של תושבי ישראל לקבלת שרותי בריאות עוגנה בחוק, חוק זה נחקק בעקבות ממצאיה של ועדת נתניהו ונכנס לתוקף בינואר 1995. הרפורמה היסודית שחולל החוק במדיניות הבריאות הייתה מהפכנית, ובעיקר באשר לזכות לקבלת שרותי בריאות. עקרונות היסוד עליהם מושתת ביטוח הבריאות הממלכתי בחוק הינם עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994) ובהתאם לכך קובע החוק חובת ביטוח בריאות לכל תושבי ישראל. מאז חלו שינויים רבים בחוק המקורי, נוספו לו סעיפים שונים שהרחיקו חלקים באוכלוסייה מהזכות להנות מפירותיו. טלי ניר מצאה במחקרה "בין מימוש לייבוש" ( 2012) , כי מזה שני עשורים "מייבשות" הממשלות את שירותי הבריאות ואת יתר השירותים החברתיים. הייבוש נעשה באמצעות קיצוצים עקביים בתקציבי המשרדים, אך גם באמצעות עדכון חסר. הכוונה היא שאין מגדילים את התקציב בהתאם לגידול באוכלוסייה, או לגידול בקבוצות כמו קשישים וילדים ( ניר, 2012).  מדיניות הממשלות, שצמצום פעילות המגזר הציבורי ו/או הפרטתו היה נר לרגליהם, הביאה לנסיגה דרמטית של המדינה מאחריותה למימוש הזכויות החברתיות בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך, התעסוקה והרווחה. הם דגלו בהעברת האחריות לאספקת כלל השירותים – כולל אלו החברתיים – לידי כוחות השוק. אחריות זו הועברה לשוק הפרטי בלי שנלקחו כראוי בחשבון ההשלכות החברתיות, ובלי שניתנו לאזרחי ישראל חלופות או אפשרות אמיתית להתמודד עם הכרסום בזכויות האדם שלהם. את התוצאות הרגישו אזרחים רבים: "ייבוש השירותים החברתיים הביא לרמיסת זכויותינו ולהעמקה דרמטית של הפערים החברתיים"  (ניר, 2012).
להפרטת מער' הבריאות בישראל היו השלכות שונות על ציבורים שלמים הצורכים שירותים אלה.
סבירסקי (2007) מצביעה על ארבע מגמות בולטות מתוך תהליך הפרטת מער' הבריאות:
א.         גידול בחלקם של משקי הבית במימון מער' הבריאות, לצד ירידה בחלקה של הממשלה.
ב.         גידול בחלקו של המגזר העיסקי במתן שירותים רפואיים, לצד ירידה בחלקה של ממשלה.
ג.          גידול ברכישת שירותים רפואיים עסקיים ע"י הממשלה.
ד.         גידול בהוצאות משקי הבית על בריאות.
  בעבודתי אאפיין את תהליך ההפרטה כמגמה גלובלית, אפרט את הצידוקים וההשלכות הנובעות מממדיניות ההפרטה, אתן סקירה היסטורית של מער' הבריאות בישראל, אציג את פרופיל נתוני ההוצאה של הציבור על בריאות בישראל, אשווה את מער' הבריאות בישראל מול שאר מדינות ה- OECD, ואסביר את ביטויי השינוי במערכת הבריאות בישראל על הנגישות לבריאות.
 שאלת המחקר שלי היא :  כיצד משפיעה מדיניות הבריאות בישראל (בעקבות חוק ביטוח בריאות 1994 ותהליכי ההפרטה) על הנגישות לבריאות בקרב אוכלוסיות ברמה סוציו-כלכלית נמוכה ?
מטרת העבודה היא לבחון את השפעתה של מדיניות ההפרטה במער' הבריאות על מידת הנגישות לבריאות בקרב אוכלוסיות ברמות סוציואקונומיות שונות, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות.
השערת המחקר שלי היא: כי להפרטה במער' הבריאות הייתה השפעה משמעותית על הנגישות לשירותי בריאות של אוכלוסייה ברמת סיכון חברתי-כלכלי גבוה, שבחלקה נובעת מהגדלת ההוצאה הפרטית, ומשמעותה הגדלת הפערים בשירותי בריאות בין אוכלוסיות חלשות למבוססות (מי שיכול רוכש שירותי בריאות מכספו, ומי שלא- מסתפק בשירותי בריאות מדוללים)..