הקשר בין רכישת השפה הערבית עי יהודים לבין עמדותיהם כלפי שפה זו ודובריה תוכן עניינים
1.   רכישת שפה שנייה – רקע תיאורטי .1.1 הפרספקטיבה הפסיכולוגית-חברתית 
1 .2. הפרספקטיבה הסוציולוגית (ברוש ובן רפאל, 1994)
2 .      רקע
– הערבית והערבים בישראל
2 .1. על משקל הערבים והערבית בישראל
2 .2. מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל
2 .3. על מעמדה של הערבית בספֵרה הציבורית
3 . הערבית ומערכת החינוך
3 .1. יחסו של הממסד להוראת השפה הערבית במגזר היהודי
3 .2. מצב הוראת הערבית בבתי הספר העבריים מאז 1995
4 . סיבות אפשריות למיעוט הלומדים ערבית והנבחנים בה ולאיכותה הנמוכה של הלמידה
4 .1. סיבות הנוגעות לתהליך ההוראה בביה"ס 5. הוראת השפה הערבית בעידן החדש פרק השיטה ניתוח הנתונים:
מגבלות המחקר. נספחים ביבליוגרפיה בעברית ביבליוגרפיה באנגלית שאלת המחקר: מהי השפעת עמדותיהם של לומדי השפה הערבית היהודים על רכישת שפה זו ודובריה?
לבדיקת שאלת המחקר האיכותי ייעשה ניתוח בשיטה האיכותית. ניתוח הנתונים ייעשה בתהליך אינדוקטיבי של גיבוש הקטגוריות במהלך איסוף הנתונים. נחפש מרכיבים בולטים, חשובים, מעניינים
וחוזרים על עצמם בנתונים שנאספו.
ישראל היא מדינה דו לאומית הלכה למעשה. נכון לשנת 2010 הערבים מהווים יותר מ-21% מן האוכלוסייה (למ"ס, 2005ב).     מכאן גם נגזר המצב הלשוני-תרבותי בישראל:
בארץ יש רוב יהודי שהעברית היא שפתו הראשונה, ובצדו המיעוט הגדול ביותר, המיעוט הערבי. (מתוך: סואן ודבי, 2006: 193). על אף שמדיניות הלשון בישראל לא אמרה זאת בפירוש ובגלוי, הרי שהיא תמכה תמיכה עקבית בגישה אתנוצנטרית, המשלימה עם דו לשוניות ערבית-עברית במגזר הערבי בלבד. במישור הכלל ארצי הדואליזם של העברית-ערבית מוטה נמרצות לטובת העברית (Spolsky & Shohamy,
1 996, בתוך: סואן ודבי, 2006: 194).
שאלת המחקר: מהי השפעת עמדותיהם של לומדי השפה הערבית היהודים על רכישת שפה זו ודובריה?
3.         רכישת שפה שנייה – רקע תיאורטי רכישתה של שפה זרה נוספת (שנייה או זרה) מהווה כיום חלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים במדינות רבות. העוסקים במקצוע מדווחים כי במקרים רבים התכניות לרכישת שפה נוספת אינן עונות על ציפיותיהם של אלה שהנהיגו אותן וההשקעה בהן נושאת תמורה מעטה בלבד. לפיכך, מיוחסת חשיבות רבה למחקר החינוכי בתחום רכישת שפה שנייה. במסגרת זו קשורה רכישת שפה נוספת בבחינתם של הנושאים החינוכיים והפדגוגיים הנוגעים ללימוד המיומנויות הלשוניות ולתרגולן. שלא כמו שליטה בשפת אם, רכישת שפה נוספת דורשת מאמצים מתמידים בנוסף להשקעה הראשונית בתהליך הפורמאלי בביה"ס. אי השקעת מאמצים מתמשכים עלולה לגרום לכך ששפה שאין משתמשים בה לצורכי היומיום, תישכח, גם אם הגיעו בה להישגים גבוהים בעבר. המחקר בתחום זה מתמקד בקשיים שבהם נתקל הלומד לדרכו לכשירות לשונית. נלקחים בחשבון משתני עמדות והיבטים אתנו לינגוויסטיים. אלה נתפסים בעיקר כתכונות של פרטים הרוכשים את השפה (ברוש ובן רפאל, 1994: 335).
1.1. הפרספקטיבה הפסיכולוגית-חברתית  למברט טוען שעל רכישת השפה משפיעים גורמים קוגניטיביים ואפקטיביים והם משתנים מאדם לאדם (Lambert, 1963: מנהל עסקים, in:
Kraemer, 1990). במאה הקודמת ראו חוקרים כי לומדי שפה המכירים בתועלת שברכישתה ילמדו אותה טוב יותר ממי שאינם מכירים בתועלת שבצדה. גרדנר סבור כי כאשר בחברה רב תרבותית קבוצת הרוב לומדת את שפת המיעוט, היא לעתים עלולה לחוש שזהותה מאוימת, ואז כחלק מהרצון להיבדל מהמיעוט עשויים חברי קבוצת הרוב להימנע מללמוד את שפת המיעוט (Gardner, 1985, in: Kraemer, 1990: 28).