תנועות מחאה בישראל  מקרי בוחן:  "נשים בשחור" ו"ארבע אימהות" תוכן עניינים

1 .    מבוא
3
2 .    סקירת ספרות.
4 -9
2 .1 מעמד נשים בחברה הישראלית
4
2 .2 צבא ומגדר בישראל
4 -5
2 .3 תנועות מחאה 5
2 .4 תנועות מחאה בישראל
6 -7
2 .5 תנועת מחאה של נשים בישראל 7-9
3 .    פרק אמפירי
1 0-מנהל עסקים
3 .1 תנועת נשים בשחור
1 0-13
3 .2 תנועת ארבע אימהות
1 3-מנהל עסקים
4 .    דיון משפטים-17
5.    סיכום ומסקנות
1 8-19
6 .    ביבליוגרפיה
2 0-21
משך ההיסטוריה התעוררו תנועות מחאה רבות של נשים על רקע של מאבקים למען השכנת שלום בסכסוכים פוליטיים ומדיניים; קיים קשר בין נשים ותחומי מאבק אלו ממגוון סיבות, בהן משום שנשים יצאו לפעילות בתנועות המחאה כשהן מתחברות להיבט האנושי שבסכסוכים, מיכולת לתחושת אמפתיה והזדהות עם הצד הסובל והמדוכא משום דיכוי המגדר הנשי בחברה הגברית המעוררת הסכסוכים האלימים (Sharoni ,1998).
לפי בנסקי (2006) מאז שנות השמונים עדים בישראל להתפתחות של תנועות מחאה למען שלום שמארגנות נשים; מגמה שהחלה בהתארגנויות בודדות עם פרוץ מלחמת לבנון, ביוני 1982.לדעת בנסקי (2006) "תנועות הנשים לשלום הן חלק אינטגראלי מהתפתחות  החברה האזרחית בישראל, הנתפסת כאחת החלופות המתגבשות למודל של "מדינת הלאום" או "אומה במדים".
מטרת המחקר: בעבודה אציג תנועות מחאה בישראל ובפרט שתי תנועות מחאה של נשים ששיקפו את  מעמד הנשים בחברה הישראלית. שאלת המחקר:
האם תנועות מחאה של נשים בחברה הישראלית משפיעות על מעמדן ומאיימות על הקונצנזוס המקובל בישראל (הגמוניה גברית)  (Helman and Rapoport ,1997) כמו שנראה בתנועות המחאה "נשים בשחור" ו"ארבע אמהות" המאתגרות את מגדר השיח הפוליטי הישראלי. השערת המחקר: תנועת המחאה של נשים בשחור הציבה איום לקונצנזוס המקובל בישראל של הגמוניה גברית ואילו תנועת המחאה של ארבע אימהות לא עשתה זאת. שיטת המחקר:
העבודה תיאורטית מחומרים מספרים ומאמרים ממאגרים אקדמיים. וחיפוש לפי מילות מפתח רלוונטיות כ:  Women in Black, Israel's Gender and Socio-Political Order, Four Mothers.