יהודי צפון אפריקה במאות ה-20-19 – ממ"ן 12
שאלה 1.
השינויים המרכזיים שעוברת הקהילה היהודית באלג'יריה בשנים 1870-1830:
עת התחיל הכיבוש הצרפתי באלג'יריה (בשנת
1 830) מנתה הקהילה היהודית באלג'יריה כ-16,000 נפשות. רובם ככולם התרכזו בעיקר בשלושה ערים מרכזיות: אלג'יר, קונסטנטין ואוראן.
קהילות קטנות יותר שכנו גם בערי נמל אחרות או ביישובים קטנים בדרום המדינה, בקרבת הסהרה.
טרם פלישת צרפת נהנו יהודי אלג'יריה ממעמד "בני חסות" ("אהל אל ד'ימה") מעמד שסיפק ליהודים הגנה מסוימת אך לא מעמד פוליטי. כך למשל היהודים חויבו לשלם "ג'יזייה"- מס גולגולת.
לדוגמה: אם מוסלמי הרג יהודי הוא רק שילם קנס ולא נענש על רצח. עדותם בבית דין לא נחשבה לקבילה. בנוסף נאסר עליהם לבנות בית גבוה יותר מבית מוסלמי. מגוריהם הוגבלו לרובע מוגדר, ונאסרה עליהם היציאה ממנו החל בשעות הערב המוקדמות. לעיתים חויבו ללבוש בגדים מיוחדים על מנת שיזוהו כיהודים.
נאסר עליהם ללבוש ירוק, (הצבע שסימל את צבא האיסלאם) או אדום (צבע האימפריה העות'מנית).
תנועותיהם מחוץ לערי מגוריהם היו תחת פיקוח מתמיד, ובמקומות מסוימים אף נאסרה עליהם הרכיבה על חמורים.
עם כניסת הצרפתים כאמור החלו שינויים רבים בקהילה היהודית אשר שינו אותה לבלי היכר ולאלתר. עוד בראשית הכיבוש בשנת 1831
פרסמו הצרפתים צווים שצמצמו את הסמכויות של בתי הדין היהודים. במהלך תקופה של כעשר שנים איבדו יהודי אלג'יריה את האוטונומיה המשפטית, שממנה נהגו במשך יותר מאלף שנה.
–
תחום המצב בתקופה הפרה- קולוניאלית  המצב בשנת 1845
מעמד משפטי דימי הכפופים לחוקי עומאר:   חייבים להתגורר בשכונות משלהם (חראת אל יהוד), חייבים במס גולגולת, הגבלות על הלבוש, על תנועה חופשית ועוד.   ביטול מעמד הדימי, בין היתר בוטלו הגבלות על מקום מגוריהם או על לבושם, רשאים לרכוש נדל"ן ועוד. היהודים אינם מקבלים אזרחות צרפתית. המשמעות: מעמדם של היהודים הושווה לזה של  המוסלמים, אבל מבחינה חוקית מעמדם המשפטי היה מעורפל.  בעקבות צו כרמייה משנת 1870 כל יהודי אלג'יריה מקבלים בצורה קולקטיבית את האזרחות הצרפתית .
…
שאלה 2. חלק א' הבעייתיות שעולה מדו"ח אלטרס טמונה במקומם של יהודי אלג'יריה על אדמת נכר, לפי הדו"ח: בין אם היהודים עצמם או השלטון הצרפתי אחראים לכך, האוכלוסייה היהודית טרם מצאה את מקומה בלב החברה שלנו. היא נשארה האומה היהודית השומרת על רוב חוקיה, תורותיה הכלכליות ושלטונה המנהלי, ועל אף שההפרדה הזאת מעוגנת בחוק ולאו דווקא במציאות, נראה לנו שהיא בכל זאת מסכנת את יכולתנו לקדם את האוכלוסייה הזאת מבחינה מוסרית ולהשפיע עליה.
אמצעי רב ערך לשיפור מצבו של עם שהיה במשך זמן רב מושפל ונטול כל זכויות אזרח הוא לתת – לו מולדת שתקשור אותו אל הארץ, ולהעלות את רמת המוסר שלו ואת כבודו המושפל על ידי קשירת האינטרסים שלו לאלה של כלל האומה שבקרבה הוא –