הסתגלות בחינוך עולים מאתיופיה

תקציר העבודה

הנושא הסתגלות החברתית והלימודית של תלמידים ממוצא אתיופי בבית הספר היסודי ממ"ד.
השוואה בין עמדות תלמידים ממוצא אתיופי מבחינה חברתית ולימודית הלומדים בבית ספר יסודי ממ"ד בכתות ו', לעומת עמדות מחנכיהם מבחינה חברתית ולימודית.
הקדמה ישראל כארץ קולטת עליה ועירנו בפרט, קולטת במשך שנים רבות עליות מארצות ותרבויות שונות, מתמודדת עם קשיי עליה והסתגלות.
מערכת החינוך המקומית רואה את הסתגלותם של העולים כאחת המטרות החשובות, המסייעות לתלמיד העולה להצליח מבחינה חברתית ולימודית. יחד עם זאת, משמרת ומטפחת את ייחודם וצביונם התרבותי.
אנו כמורות ומחנכות תלמידים ממוצא אתיופי נתקלנו לא פעם בקושי, כיצד להתמודד עם קשיי התלמיד העולה מאתיופיה.
בחרנו לחקור את נושא הסתגלותם החברתית והלימודית של תלמידים יוצאי אתיופיה, מתוך הצורך שלנו להבין את קשיי התלמיד האתיופי והדרכים לסיוע לאוכלוסייה זו.
במהלך המחקר למדנו על הרקע התרבותי העשיר של יהודי אתיופיה, על קשיי הסתגלותם בארץ, הדרכים להשתלבותם בחברה ועל שיטות הוראה המתאימים לקידומם הלימודי של תלמידים ממוצא אתיופי.
מבוא
המעבר מאתיופיה לארץ ישראל הוא חד וחריף, נראה שדרישות ההסתגלות מעולי אתיופיה עולות על כל מה שידענו בעבר.
עליהם לגשר על פני פער מידע של מאות שנים, להסתגל ללשונות שלהם, לצבע העור, לאקלים שונה, למגורים במרכזים עירוניים, לשפה חדשה, למעמד שונה של הורים ביחס לילדיהם ולתפקיד שונה של האיש ועוד.
התרבות שממנה בא העולה הייתה כפרית, מסורתית, דואגת לשימור עצמה וסגורה מפני שינויים מבחוץ ומעבירה את התרבות מדור לדור. לעומת זאת, התרבות שהוא הגיע אליה היא תרבות טכנולוגית, פתוחה ומשתנה ללא הרף. אין ספק שלעולי אתיופיה חסר הרבה מידע. עדויות של חוקרים המכירים את עולי אתיופיה, מצביעים על מספר מאפיינים של למידה מתווכת שהיו קיימים בקהילה זו. דרך הלימוד הייתה חיקוי, האזנה פסיבית לסיפורים ולשיחות מבוגרים ללא התערבות. תרבות אורלית פסיבית זו, היא ניגוד למערכת החינוכית המערבית המודרנית המדגישה: עצמאות, פעלתנות ויצירתיות. המעבר ממערכת הבנויה על חיקוי למערכת השואפת עצמאות, גורמת לקשיים בכמה תחומים: ·         יחסי מורה – תלמיד.
·         יחסים עם עמיתים.
·         התמודדות עם דרכי ההוראה ותכניה.
נקודה נוספת שעולה, היא חוסר האחידות בעבר הלימודי של קבוצת התלמידים מאתיופיה.  בעיה הגורמת לקשיים רבים בקליטה. יש פער תהומי בין התלמידים. לצד אנאלפביתים מוחלטים, מצויים גם תלמידים שלמדו בבית ספר תיכון.
הסיבה לפער מצב כלכלי מחד גיסא וגישה אתנית דתית להשכלה מאידך גיסא. עליה הינה מעבר חד שיש בה אפיונים של משבר המכילים פוטנציאל של סיכוי לצמיחה, לצד סיכון לנסיגה ולכישלון שקשורות לפרידה מאותם מנגנונים חברתיים שהיו קיימים בארץ המוצא ופעלו כמרכיבים הסתגלותיים של האישיות. ברוב המקרים ההורים הם הדומיננטיים בקבלת ההחלטות לעלות ארצה והילדים מוצאים עצמם נגררים בעל כורחם. בעקבות זאת קשיי ההתמודדות וההסתגלות חריפים יותר אצל הילדים. מרכיב אחר העלול להשפיע על התגובה הנפשית לעלייה קשור בגיל העולה.
בעודם ילדים מנגנוני ההסתגלות הפסיכולוגים העומדים לרשותם גמישים יותר, שכן אישיותם טרם עוצבה. בגיל ההתבגרות ההסתגלות מלווה לעיתים בתהפוכת נפש ולובשת ממד חריף יותר בגלל הצורך בקבלת זהות מחודשת, שמושפעת מסביבה תרבותית שונה. …