שאלה
1 א.
על פי גישת הפוסט-מודרניזם אין אמת אחת, אין התקדמות ברצף או רציונאליות, אלא רק נקודות מבט שוות, ולכן הוא "מפרק" קטגוריות והיררכיות שבעבר נחשבו כמשהו מובן מאליו. בניגוד לחשיבה המודרניסטית, הפוסט-מודרניזם תופס את המציאות כנזילה וחסרת קטגוריות ברורות. כך, למשל, ההבחנות בין תרבות גבוהה ותרבות עממית הולכות ומיטשטשות, כמו גם ההבחנות בין פרטי וציבורי, גבריות ונשיות, מציאות ודימויים תקשורתיים ועוד.
במאמרו, בוחן ג'ון פיסק את מאפייני הפוסט-מודרניזם ביחס לחקר הטלוויזיה ודן במגבלותיהם. בתחילת המאמר פיסק מציג את התפיסות השולטות בחקר הטלוויזיה כשיח:
ייצוג – גישה הגורסת כי הטלוויזיה לא מייצגת מציאות חדשה, אלא מבנה אותה. הטלוויזיה מציגה לנו הבניית מציאות, היא…
שאלה
2 א.
הפרסומת שבחרתי עוסקת בסוגיה פוליטית-חברתית, סוגיית הפמיניזם. במרכז עומדת אישה, "רוזי המסמררת", שמהווה מודל תרבותי פמיניסטי מתקופת מלחמת העולם השניה. רוזי למעשה מייצגת את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה באמצעות ביצוע משימות ותפקידים, שנחשבו עד אז לשייכים לטריטוריה הגברית בלבד. הטקסט במודעה אומר: אנחנו יכולות לעשות זאת. כלומר, גם הנשים יכולות לסייע במאמץ המלחמתי. המודעה נועדה לשכנע את הנשים כמו גם את בעליהן, שהנשים יכולות לתרום. במשך השנים הפכה המודעה לסמל תרבותי פמיניסטי, שנועד לסייע לעידוד השוויון בין נשים לגברים. 5/5
ב.
שאלת המחקר שלי היא: כיצד הפרסומת בעד שילוב נשים במקצועות גבריים הצליחה לעודד נשים לצאת ולעבוד במהלך מלחמת העולם השניה בתפקידים שנתפסו "גבריים"? לא ניתן לקבוע זאת! 7/10 ג.
אנתח את הטקסט באמצעות ניתוח פרדיגמטי, אשר מבקש לחשוף את הערכים, האידאולוגיה ומבנה העומק שקיים בטקסט. זאת באמצעות הדגשת הקונפליקטים שקיימים בטקסט ומשמעותם כמטאפורה בחברה. לשם כך, איעזר בגישת "ניתוח הדימויים החזותיים" של בארת', תוך מתן דגש ליחסי הגומלין שבין חזות הפרסומת לטקסט המילולי שמופיע בה.
בארת' טוען כי בעוד שהדימוי החזותי יוצר מגוון משמעויות,…