ממ"ן 14- מבוא לאנתרופולוגיה 90 סמסטר: 2013ג שאלה 2
א. סטיוארד במחקרו מנסה להסביר את המאפיינים העיקריים של הבאנדים. הוא עושה זאת ע"י חקירה של מס' חברות החברות ע"י עריכת השוואה תרבותית ביניהן, וזאת כאשר ניתן  להניח כי לא ביקר בהן או שוחח עם ילידים משום שבסיס מחקרו הוא חיפוש אחר הסבר אקולוגי- תרבותי אשר יסביר את התפתחות הבאנד הפטריליניאלי המאפיין את החברות שחקר.
ההסבר הוא הסבר אקולוגי- תרבותי שמתמקד בדמיון שבין הכלכלות, ונובע מתוך גישתו שהיא גישת האקולוגיה התרבותית שמציינת את היחס וההשפעה של הסביבה הדמוגרפית על התרבות. במחקרו הוא מנסה לבחון את הדמיון בין הכלכלות ובמבנה החברתי בחברות מסוימות:
הוא מתאר את הדמיון בין דפוסי הציד המחייבים שיתופי פעולה בין חברי הבאנד אצל בושמנים ואצל הנגריטוס.
 2 השבטים הם פטריליניאלים והתקיימו מציד ע"י ניצול סביבת המחיה שלהם. ניתן לשייך את סטיוארד לפרשנים המטריאליסטים משום שבמחקרו הוא מדבר על האינטראקציה בין 2 משתנים חומריים, סביבה וטכנולוגיה, שמסבירים את התפתחות כלכלת הציד. הוא מניח כי יש חוקים כלליים המנחים את כל התרבויות: בני אדם הם מטריאליסטים, שואפים לשרוד ולהסתגל לסביבה – אלו שיקולים אוניברסאליים המניעים ומעצבים את כל החברות.
ב. ב-2 השבטים הסביבה היא צחיחה לכן האוכלוסייה דלילה.
משאבי המזון העיקריים הם חיות בר השוהות באזורים קטנים  ובקבוצות קטנות.
כלי הציד המשמשים את הבאנד הם קשתות, חיצים , אלות וסכינים אשר התפתחו עקב ציד של עדרים קטנים ולא נודדים.
האוכלוסייה דלילה לכן זה מונע גידול בלתי מוגבל של חברי באנד, כאשר באנד ממוצע מרכיב כ-50 חברים שלהם שטח מוגדר לציד. ככל שהבאנד יותר גדול כך השטח יותר גדול. הנישואים הם אקסוגמיים משום שקיימת בדיה הרווחת בין חברי השבט כי כל חברי הבאנד מוצאם מהאב לכן אסור להם להתחתן ביניהם.
לעיתים יש חריגה מהדפוס הפטריליניאלי כמו למשל בשבטים מסוימים של הבושמנים שבהם הדפוס היה מעורב בשל מגורים עם משפחת האם על מנת לעזור לה בגידול הילדים וכך נוצר שילוב בבאנד של משפחות שלא קשורות למוצא  הפטריליניאלי.
הפיגמים הם ציידים שמקיימים יחסי גומלין ותלות הדדית בשחורי העור החקלאים.
הם חולקים יחדיו בעלות משותפת על שטחים בשל הכלכלה המשותפת שלהם.
הדפוס הפטריליניאלי מסביר את היותם ציידים משום שהגברים הוציאו את כל זמנם בציד בע"ח.
אופיים של הבאנדים הוא פטרילוקאלי בעיקר בשל הצורך בשיתוף פעולה בציד- במצב כזה, הבנים נשארים בסביבת בית הוריהם ויכולים לשתף פעולה.
על מנת לשמור על הקשרים בין הבאנדים, דפוס הנישואים הוא אקסוגמי שבו הגברים מייבאים את נשותיהם מבאנדים אחרים. ניתן לראות שינוי בדפוס המשפחתי בדוגמא של הנגריטוס ממרכז אפריקה- אם שטח הציד גדול משמעותית, גודל הבאנד היה חורג מגודלה של קבוצת שארות ואז חברי הבאנד היו נאלצים להפסיק להנשא מחוץ לקבוצה, והנשואים לא היו מתגוררים עם משפחת האב. במצב כזה ניתן לראות שינוי בדפוס המחיה והנישואים.
דוגמא אחרת של שינוי דפוס הנישואים בהשפעת מאפיינים סביבתיים היא במצב שבו