עבודת סמינריון בנושא עמדות  אנשי חינוך כלפי אלימות ובריונות של ילדי ADHD                      תוכן                                    מבוא  1
פרק 1. מהו ADHD?             2
1 .1 הגדרה. 2
1 .2 מאפיינים. 3
1 .3 היבטים רגשיים של ADHD.. 4
פרק 2. אלימות בית ספרית ובריונות  6
פרק 3. אלימות והפרעות קשב וריכוז 8
דיון וסיכום  11
מבוא הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-ביולוגית, התנהגותית-פסיכיאטרית, המאופיינת בקושי בוויסות קשב ובמיקוד ריכוז, באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. זוהי הפרעה כרונית נפוצה מאוד בילדים-
1 0%-7% מילדי בית-הספר לוקים בה. תחילתה בגיל הגן, וביטויה הקליני המובהק לרוב מופיעה בגיל בית-הספר ונמשך אל גיל ההתבגרות והבגרות כאשר המשתנים הקליניים משתנים כפונקציה של הגיל (ענתבי, 2007).             הפרעת קשב וריכוז נוטה להיות מאופיינות בשורה של היבטים רגשיים, בייחוד בגיל בית הספר היסודי אשר קשורים בקשר הדוק לתופעות של אלימות ובריונות. ספרות המחקר מלמדת כי ילדים ADHD  הם בעלי יכולת שליטה עצימת וויסות רגשי נמוכות  יותר ביחס לקבוצת השווים. כמו כן סף הגירוי שלהם נמוך יותר, מה שמוביל אותם, יותר מילדים אחרים להסתבך במקרים של אלימות ובריונות. על אף השכיחות הגבוהה של התופעה באוכלוסייה, האוכלוסייה הכללית אינה מודעת להיבטים רגשיים אלה של ההפרעה, זאת לעומת אנשי חינוך אשר נתקלים מידי יום בהתפרצויות הקשות של ילדי ADHD. כנשות חינוך, יש לנו עניין מיוחד לדעת, האם, לאור הידע שצוברים אנשי חינוך לגבי טיבה ואופייה של ההפרעה, הם נוטים להתייחס באופן שונה אל התנהגות אלימה ובריונית של ילדי ADHD? האם מורים נוטים להפגין סבלנות יתר כלפי התופעה?  במסגרת הנוכחית, נציג את ההיבטים של הספרות המחקרית לתופעה. תחילה נסקור את מאפייניה של הפרעת הקשב והריכוז, תוך התייחסות להגדרות הרשמיות, למאפיינים וכן להיבטיה הרגשיים של ההפרעה. בפרק השני נתייחס להיקפה ולמהותה של אלימות ובריונות בית ספרית. בפרק השלישי נתייחס לנושא המרכזי של עבודה זו – היחסים שבין הפרעות קשב וריכוז ואלימות של תלמידים ועמדות של אנשי החינוך. נחתום את העבודה בדיון וסיכום שבהם נסקור את עיקרי העבודה וכן נדון בעיקרי הממצאים.