טלויזיה וילדים - בחינת מערכות היחסים החבריות כמדמות מערכות יחסים רומנטיות וחד מיניות בסדרות המצוירות: "רן וסטימפי", "פינקי והמוח" ו"בוב ספוג".

תקציר העבודה

בית הספר לתקשורת בחינת מערכות היחסים החבריות כמדמות מערכות יחסים רומנטיות וחד מיניות בסדרות המצוירות:
"רן וסטימפי", "פינקי והמוח" ו"בוב ספוג".
עבודה במסגרת סמינריון – "טלוויזיה וילדים" סמסטר ב', תשע"ג
2 9 בספטמבר 2013
תוכן עניינים
מבוא –עמ'
1 -2
סקירת ספרות –..עמ' 3-7
שאלת מחקר  –.עמ' 8
מתודולוגיה עמ' 9-10 ממצאים -עמ'
1 1-17
דיון ומסקנות –..עמ' 18-19
סיכום -..עמ'
2 0-21
אזכורים וביבליוגרפיה–…עמ' 22-24
מבוא "אם שמים אותי על המסך משמע אני קיים" (ע. קמה, 2002) ציטוט זה לקוח מכותרת מאמרו של עמית קמה (2002), חוקר הומוסקסואל מוצהר אשר דן בהכחדה הסימבולית של קבוצות מיעוט בחברה, ע"י חוסר ייצוגם בתקשורת. ההנחה היא שהתקשורת בעיקר מציגה תפיסות וקבוצות דומיננטיות בחברה. לפיכך ניתן לראות שקבוצות מיעוט בעלות זהות מינית אשר שונות מההטרוסקסואל "העליון" כמעט ולא זוכות לזמן מסך או שמציגים אותם בצורה סטריאוטיפית.
מגיל אפס מחנכים אותנו, באמצעות סיפורי ילדים ואגדות, כי יש רק דרך אחת: אבא ואימא, נסיך ונסיכה. בנוסף, אגדות על אהבה חד-מינית צונזרו במשך השנים על ידי הממסד הנוצרי.  ילדים ובני נוער שמגלים את נטייתם המינית זקוקים יותר מכל למודל לחיקוי – גיל ההתבגרות היא תקופה ארוכה ובעייתית לילדים באופן כללי, אשר נמצאים בתהליך של התמודדות, בלבול, רגשות, הדחקה, גילוי, תחושת בדידות, ניכור וכו'. לכן, ילדים בעלי זהות חד מינית, חווים תקופה עוד יותר קשה ונוראית, שכן סוכני החיברות אשר מסייעים לנו בגיל ההתבגרות- ההורים, בית ספר ואמצעי תקשורת – מייצגים ברובה את הזהות המינית ההטרוסקסואלית. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו לאותם הילדים המבולבלים אין סוכני חיברות שאיתם הם יכולים להזדהות. על אף שנושאים הומוסקסואליים וביסקסואליים מקבלים יותר שקיפות במדיה, הייצוג ההולך וגובר של דמויות אלה נעדר מסדרות הפונות לקהל יעד של ילדים ובני נוער. עדיין הן נותרות מיעוט בלתי נראה, שכן נדיר למצוא סיפורי אהבה ומודלים להזדהות חד מינית בקרב תכניות מיינסטרים לילדים ונוער בערוצי הילדים ובסדרות הפופולאריות, ובטח שלא בתוכניות מצוירות.
דבר זה הוביל אותי לחיפוש אחר ייצוגים הומוסקסואלים סמויים בתוכניות מצוירות לילדים.  אנשים שצופים בסדרות מצוירות בבירור כן מזהים שם איזשהו סוג של ייצוג סמוי, או מרומז של דמויות הומוסקסואליות. בעבודתי אראה זאת ע"י בחינת מערכות היחסים ה"חבריות" שבסדרות המצוירות הבאות: "בוב ספוג", "פינקי והמוח" ו"רן וסטימפי".