ממ"ן 13:
:
שאלה 1:
סעיף א:
עפ"י גישת ניצני אוריינות, ילדים מתחילים ללמוד מהי קריאה ומהי כתיבה כבר בגיל שנתיים-שלוש-ארבע. משפט זה הוא נכון. ניצני אוריינות משקף את התפיסה שרכישת האוריינות נעשית ברצף התפתחותי המתחיל בשנותיו הראשונות של הילד, להבדיל מתפיסות אחרות, כמו תפיסת המוכנות לקריאה, שמבחינה בין תקופת קדם קריאה לבין לימוד הקריאה. בתהליך ההתפתחות האוריינית הילד רוכש כישורים של האזנה, דיבור, כתיבה וקריאה המתפתחים במקביל או במשולב, ומקיימים יחסי גומלין ביניהם. √ עפ"י גישת ה"מוכנות לקריאה", תפקידה של המורה בכיה א' להכין את התלמידים ללימוד הקריאה. משפט זה הוא לא נכון. עפ"י גישת המוכנות לקריאה נדרש להכין את הילדים כבר בגן הילדים ללימוד הקריאה בבית הספר, בבסיסן של תוכניות ה"מוכנות לקריאה" עמדה ההנחה שילדים אמנם אינם בשלים לקרוא עד לשלב בו הם מגיעים לבית הספר, אך אין ללשבת בחיבוק ידיים עד לשלב זה אלא יש לאמנם במיומנויות קדם קריאה כהכנה ללימוד הקריאה עצמה. הצלחה בלימוד הקריאה מותנית בשליטה במיומנויות תפיסתיות, בייחוד חזותיות ושמיעתיות, ובהבנת הקשר שבין האותיות להגאים. √ עפ"י הגישה כיום, גישת האוריינות המוקדמת, כבר בגיל הגן יש לפתח מיומנויות אלפבתיות של הילדים וכן לעסוק בפיתוח השפה. משפט זה הוא נכון. גישה המבוססת על עקרונות גישת המוכנות לקריאה ועקרונות גישת ניצני האוריינות. הועדה לקראת קריאה וכתיבה(2002) הגדירה רכיבים הכלולים בשפה הכתובה שיש לטפח בגן: ידע אודות הצופן: ערנות לכתב:
המודעות של הילד לכתוב שמסביבו, למילים ולאותיות שהוא נחשף אליהן בסביבתו הטבעית. בגיל צעיר ערנות לכתב באה לידי ביטוי בהישענות של הילד על ההקשר.
החברתי-סביבתי.. ידע אלפביתי:רכישת ידע רב על שמות האותיות וצורתן, על צלילי הדיבור המשויכים לכל אות ועל הקשר שבין האות (או צירופי אותיות) להגאים(ידע גרפמי-פונמי).בהתחלה הילד יזהה את האותיות המרכיבות את שמו ואח"כ יזהה אותיות שמופיעות במילים נפוצות.
מודעות פונולוגית: מודעות מטא-לשונית.
מתחילה מזיהוי יחידות הצליל הגדולות המרכיבות את המילים הדבורות (הברות וחריזה) ומתפתחת ליכולת לזהות את יחידות הצליל הקטנות ביותר- ההגאים. קיים קשר הדוק בין התפתחות הידע האלפביתי לבין המודעות ההולכת וגוברת לרמה הפונמית של צלילי הדיבור.
ידע אודות השפה הדבורה:
באמצעות רכישת ידע אודות השפה הדבורה הילד מצליח להבין את הנאמר סביבו והוא מסוגל להשתמש בשפה ע"מ להביע את רצונותיו וכוונתו. כמו כן, החשיפה לשפה הדבורה מעשירה ומגדילה את אוצר המילים של הילד. √
2 0/20 סעיף ב:
דומגאות ל"ניצני קריאה"-  היחשפות לאותיות כשהאם מקריאה סיפור ועוברת עם האצבע וגורמת לילד לקחת ספר ולדפדף בו "כאילו" הוא קורא. בשלב זה הילד עדיין לא יודע לקרוא, אך ראייתו את הוריו עושים זאת ולעיתים הרצון האמיתי לדעת מה כתוב גורמת לילד לנסות ולדפדף בעצמו[a1] , כמו מבוגר שקורא. ניתן לראות כי מעצם פעולת הילד, הוא מבין, שהוריו עוסקים בדבר חשוב ונצרך, וגם עצם תפיסת הספר והדפדוף בו מראה כי הילד מבין שיש "לקרוא" ויש צורך לעבור מדף אחד למשנהו, מה שמעיד על התפתחות אוריינית, /…
ממן מצוין! שימי לב לנושא הוראת הצופן בגישות המדגישות משמעות. מפורט בפרק המשווה בין הגישות. אם לא ברור את מוזמנת לשאול. עדי  [a1]זה ניצני הקריאה – לא מה שהאם עושה אלא מה שהילד עושה (באופן ספונטני) ! חשוב מאד להבין ולא להתבלבל