עבודת סמינריון בנושא:
סוגיות המס השונות בעניין פגיעה והפקעה עקב תוכנית תוכן עיניינים:
דברי פתיחה –
3-4
מבוא
5-6
סעיף
1 97 וסוגיות המס …
7-מנהל עסקים            מס הכנסה –.
7-10            מיסוי מקרקעין ..
11-13
הגישה השלישית .
מנהל עסקים            הגישה המוצעת …
מנהל עסקים מהות הפיצוי לפי סעיף 197 ותכליתו –…
משפטים חוק המע"מ .
16-21
האם פיצוי מכוח סעיף 197 חייבים במע"מ …
22-23
סיכום —
24
ביבליוגרפיה .

5 -26
בעבודתנו זו נבקש להתמקד בשאלה האם פיצויים שמתקבלים בגין פגיעה במקרקעין ע"י תוכנית עולים כדי "עסקה" כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף וכתוצאה מכך חייבים בתשלום מע"מ.
ניתן להעריך כי רבים מאזרחי המדינה אינם מודעים לכך שיהיו חבים במס זה, ולו מן הטעם שבאופן אינטואיטיבי לא ניתן להחיל את הרציונל והלוגיקה שאדם שהופקעו אדמותיו זה עתה ע"י השלטון, או אדם שהמקרקעין שברשותו נפגעו עקב תכנית, יאלץ ע"פ חוק לשלם בנוסף מס.
המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").
שיעור המע"מ משתנה מפעם לפעם, בצו שמוציא שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, כחלק מהמדיניות הפיסקלית של הממשלה. בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של משפטים%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס.
בתקופות שפל שיעור המע"מ עולה לטווח המקסימלי ובתקופות שפע המע"מ יורד לטווח התחתון.
בעבודתנו זו, נתמקד בעיקר בסעיף
1 97 לחוק התכנון והבנייה וכל ההשלכות המיסוייות הנוגעות לסעיף זה.
סעיף זה אומר כי במידה ובעל הקרקע
סבור כי הנכס שלו נפגע מתוכנית או עומד להיות נפגע מתוכנית הוא רשאי להגיש תביעה במסגרת סעיף 197 לחוק המקרקעין. מי יכול להגיש תביעה לפי  סעיף 197 ואיך עושים זאת?  הסעיף מאפשר לתבוע את הרשות המקומית על ירידת ערך של נכס עקב פגיעה תכנונית (לא כולל הפקעה). כמו  שינוי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה, תכנון דרך בצמוד לנכס, שלילת זכויות בנייה עקב שינוי בתוכנית בניין עיר וכו'. לזכות התביעה לפי סעיף 197 יש תקופת התיישנות של שלוש שנים מיום אישור התוכנית שבעקבותיה תובעים. החוק אינו מחייב את הרשות המקומית להודיע לבעל הנכס על הפגיעה שעתידה להיגרם לערך הנכס שלו. רבים מהנפגעים נזכרים רק לאחר תום תקופת ההתיישנות ואז כבר מאוחר מידי. מי יכול להשתמש בסעיף 197?   כל מי שבמועד אישור תוכנית הבנייה באזור היה בבעלותו נכס מקרקעין  שערכו עלול להיפגע או נפגע  בעקבות מימוש התוכנית. שאלת החבות במס של פיצויים המתקבלים מכוח תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה על רקע שינוי יעוד מקרקעין לצורכי ציבור מעסיקה מזה שנים את המלומדים ואת בתי המשפט. כאמור, חוק התכונן ובניה קובע כי הפיצוי לבעל הקרקע ישולם בגין שני שלבים. השלב הראשון עבור פיצוי לפי סעיף 197
בגין ירידת ערך הקרקע כתוצאה משינוי היעוד ובשלב השני עבור פיצוי בגין ההפקעה בהתאם לשווי הקרקע הנמוך לאחר שינוי היעוד לקרקע ציבורית.
כאמור, הוראה זו שבסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מעניקה זכות לבעלי מקרקעין לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין פגיעה במקרקעין שלא בדרך של הפקעה. מאחר והוראת סעיף 197 האמורה הפכה בשנים האחרונות מהוראת חוק המוכרת למעטים בלבד לדבר חקיקה מוכר וידוע לכל, הולכות ומתרבות גם התביעות המוגשות לוועדות המקומיות בגין תוכניות "פוגעות" שאושרו. הפיצויים המשולמים לנפגעי תוכניות בנייה לפי סעיף 197 כאמור, מעוררים את השאלה, כיצד יש לנהוג בפיצויים מבחינה מיסויית. בקרב המלומדים הובעו דעות שונות. יש הסבורים שפיצוי כזה יחויב במס רווח הון, ויש הסבורים שבנסיבות מסוימות (כאשר תשלום הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק כרוך בתשלום פיצויי הפקעה) יש להטיל עליו מס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין, וכן ישנם אחרים הסבורים שפיצויים כאמור אינם חייבים במס כלל.