ניתוח קטע בעבודה בקורס "היחיד במוסדות" של דיאנה לוצאטו

מוסד לימוד
מקצוע ,
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 2598
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

הנחיות לעבודת גמר ביחיד במוסדות הנחיות כלליות תאריך הגשה לפי תאום עם המזכירות: חודשיים אחרי היום האחרון של הסמסטר.
תאריך מדויק יימסר בבוא העת על ידי המזכירות אורך העבודה: 5-7 עמודים לא כולל ביבליוגרפיה. מרווח בין שורות: 1וחצי,גופן לא חשוב ביבליוגרפיה:  בין 5 ל-8 פריטים בעבודה יש להשתמש במושגים ותיאוריות שלמדנו בכיתה, כגון: מוסדות כוללניים, סגל, שוכנים, מנגנוני התמודדות שונים (אגם כאלה שגופמן לא איתר), טקסי השפלה, דה-פרסונליזציה, דה-הומניזציה, אלימות, מאפיינים פיזיים (אם מדובר במוסדות כוללניים פורמליים), נומוס, אנומיה,  pass for normal (על גווניו) ועוד. כפי שציינתי רבות, אתם לא חייבים להתייחס למוסדות כוללניים: יכולים להיות בעלי מאפייני כוללניות, כפי שלרוב קורה, או שיכולים להיות מוסדות שאיבדו מאפייני כוללניות. כמובן, יש להיות מודעים למשותף ולשונה בין מוסדות שונים – פורמאליים או מטפוריים. אליכם לנתח הבדלים אלה, כאשר זה רלבנטי לנושא: למשל, כיצד כניסה מרצון משפיעה על תפיסות, רגשות ואף תוצאות. ברמה התיאורטית, כמובן יש לשלב את גופמן, וכן – אינטראקציה סימבולית ואו כול תיאוריה העשויה להיות רלבנטית גם אם היא לא מתייחסת מפורשות לנושא. בעוד בסילבוס יש שפע של ביבליוגרפיה העשויה להיות רלבנטית להרבה נושאים, לכול נושא עשויה להיות עוד ביבליוגרפיה רלבנטית שאינה בסילבוס. לפני שמתייעצים אתנו, תחפשו באינטרנט (למשל, בוויקיפדיה (עדיף באנגלית) – שם יש הפניות להמון מאמרים רלבנטיים. כול מה שצריך לעשות הוא להכניס לגוגל מילה או שילוב מילים רלבנטיות.  ניתן גם להוסיף ביבליוגרפיה לא אקדמית, אבל לא במקום זו האקדמית, אלא בנוסף תחת הכותר "ביבליוגרפיה נוספת".
כול הנושאים לעיל טופלו בהרצאות (ועוד נושאים רבים). מי שלא בא, שיתעדכן. על העבודות להיות מעמיקות ומפורטות. הנחיות ספציפיות לביצוע העבודה לפניכם שתי אופציות לעבודה אופציה ראשונה: עבודה מחקרית קטנה .
מבנה העבודה מספר העמודים שלהלן מתייחסים לעבודות שאורכן 5 עמודים. עבודות עד 7
עמודי טקסט, כמובן, יקדישו יותר מקום לפרקים השונים. בכול מקרה פרק הממצאים יהיה הארוך ביותר.
עליך לבחור נושא המתייחס למוסדות, בפרט לאנשים החווים שהיה במוסדות – שוכנים ואו סגל. א.      מבוא – 3/4 עמוד .
מכיל נושא המחקר, נימוק/ים לעניין שבמחקר, שאלת מחקר או טענת מחקר.
ב.      שדה המחק ומתודולוגיה – 3/4 עמוד. שדה המחקר יכול להיות  מוסד פורמלילא פורמלימטפורי  בו צפיתם, או מצב אותו חוויתם  (אוטו-אתנוגרפיה). ניתן גם לבצע ניתוח תוכן על סרט או ספר מתאים. ניתן גם לבצע רעיונות עומק (אלה תמיד בלתי מובנים או מובנים למחצה); מספר האינפורמנטים אינו קבוע אלא תלוי בעומק הממצאים אליהם ניתן להגיע בשיטה שבחרתם. יש לחלק את הממצאים לתמות, ולעשות ביניהם אינטגרציה כדי להגיע למסקנות. ג.       ממצאים  – 2 עמודים וחצי. הממצאים יחולקו לתמות. התמות יובהרו באמצעות דוגמאות, למשל, ציטוטים. אין להביא את הדוגמאות כרשימה, אלא לדאוג לקישור ביניהן. ד.      דיון –  עמוד 1. הדיון יוביל מסקנות, תוך אינטגרציה בין הממצאים השונים. המסקנות לא חייבות להיות נחרצות, כי לא תמיד זה אפשרי. אפשר להצביע על אפשרויות למסקנות.
ה.      רשימה ביבליוגרפית ו.        נספחים למיניהם (מומלצים אך לא חובה) אשר אינם כלולים לתוך מספר העמודים לעיל. המאמרים ישולבו במקומות המתאימים ולא בפרק נפרד.
אופציה שנייה. כאן הנושא ניתן מראש, אבל מספר העמודים אף הוא בין 5 ל7. להלן סיפור אמתי בלתי גמור. תנתחו אותו ותציעו סיום מתאים. עקרונית זה קל, אבל התשובה תישפט בהתאם לעומק הניתוח. חפציבה נולדה וגדלה בשכונה חרדית. למדה עד גיל 16, לאחר מכן שודכה לגבר אותו היא לא יכלה לסבול. לאחר שסירבה לשידוך, וקיבלה תגובות נזעמות ומענישות מהמשפחה והשכנים, היא ברחה מהבית והגיע לסביבה עירונית חילונית. מכיוון שהשיגה קצת כסף ממכירת תכשיטים שירשה מסבתא שלה, לא הייתה לה בעיה למצוא דירה צנועה ולהתחיל לחפש פתרונות-. עם זאת, השהיה בסביבה לא מוכרת יצרה מספר בעיות, הן פרקטיות והן נפשיות-…
1.      יש לסיים את הסיפור בדרך מתאימה
2 .      מדוע היה קשה לחפציבה מעשית ונפשית?
3.      ? איזה שינוי סטטוס ומצב מודעות התרחשו עם היציאה מהבית?
4.      מה יכולה עכשיו חפציבה לעשות כדי שהמעבר יהיה קל יותר? 5.      מה, לדעתכם, הסיכויים שהמעבר יהיה מוצלח?
6.      כמובן, יש לשלב ספרות מתאימה לתוך התשובות, ולגבות תשובות ומסקנות במושגים ורעיונות תיאורטיים לפי ההוראות הכלליות שניתנו. על התשובות להיות מעמיקות . כמו באופציה הראשונה, הביבליוגרפיה תהיה בעמוד נפרד.
7.      אופציה זו מיועדת לאותם הסטודנטים המתקשים למצוא נושא, עם זאת – נדרשת אותה רמת עומק כמו באופציה הראשונה.
בעבודה זו אענה על מספר שאלות הנוגעות לסיפור של חפציבה, תוך שילוב ספרותי ותאורטי מתאים. ראשית, אסיים את הסיפור בדרך המתאימה. שנית, אנסה להסביר מדוע היה קשה לחפציבה מעשית ונפשית. שלישית, אענה על השאלה איזה שינוי סטאטוס ומצב מודעות ארעו לחפציבה עם צאתה מהבית. רביעית, אנסה להסביר מה יכולה חפציבה לעשות כעת, כדי שהמעבר יהיה קל יותר ולבסוף, אציג את דעותיי לגבי הסיכויים לכך שהמעבר שלה יהיה מוצלח.
שאלה
1 :
בסעיף זה אנסה לסיים את הסיפור בדרך המתאימה. הסיפור עוסק באישה ושמה חפציבה, אשר נולדה וגדלה בשכונה חרדית.
חפציבה למדה עד גיל 16 ולאחר מכן שודכה לגבר, אותו לא יכלה לסבול. לאחר שסירבה לשידוך וקיבלה תגובות נזעמות ומענישות מהמשפחה ומהשכנים, היא ברחה מהבית והגיעה לסביבה עירונית חילונית. מכיוון שהשיגה קצת כסף ממכירת תכשיטים, אותם ירשה מסבתה, לא היתה לה בעיה למצוא דירה צנועה, בה היא  התכוונה להתחיל את חייה החדשים. תחילה, חיפשה חפציבה עבודה מפני שהכסף שקיבלה ממכירת התכשיטים לא הספיק לה בכדי להמשיך לכלכל את עצמה. היא הלכה למספר ראיונות עבודה וקיבלה דחיות רבות. המראיינים אמרו לה, שמכיוון שאין לה תעודת בגרות והיא לא שירתה בצבא, הם לא יכולים להעסיק אותה. היא התחילה בחיפוש משרות בתחום האדמיניסטרציה ושירות-הלקוחות, אך האופציות היחידות שהיו פתוחות בפניה היו משרות כמנקה או כקופאית בסופר. בסופו של דבר, היא התחילה לעבוד כקופאית בסופר משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב המאוחרות, בשכר שאינו גבוה כלל. הבריחה של חפציבה מהסביבה החרדית גררה את הניתוק של המשפחה והחברים ממנה. בהתחלה, היא לא יצרה קשרים עם שכנים או עם אנשים מהעבודה. הם חשבו שהיא מוזרה ושהיא נראית כאילו הגיעה מעולם אחר. היא לא נחשפה לעיתונים או לטלוויזיה, היא לא ידעה כיצד להפעיל מחשב או לגלוש באינטרנט והיה לה פלאפון מדור ישן מאוד. מלבד זאת, הלבוש שלה נראה בעיני אחרים כמאוד לא מקובל, חסוד ולא מתאים לאזור שבו התגוררה. בכל פעם שגברים בעבודה פנו אליה, היא מיעטה ככל שיכלה להכנס איתם לשיחה.  עם הזמן, התחילה חפציבה להתנהג על פי הנורמות והערכים החברתיים במקום בו התגוררה.  היא רכשה לעצמה בגדים חדשים, שנראו כמו בגדים שנשים אחרות בגילה לבשו, היא החלה לקרוא עיתונים ולצפות בטלוויזיה, היה לה אינטרנט בביתה והיא אף רכשה סמארטפון. היא החלה להיפתח יותר אל השכנים ואל האנשים שעבדו איתה. בימי שבת היא לא נהגה יותר לשבת לבד בביתה, אלא יצאה עם חברות לראות סרט. מעבר לכך, חברותיה הכירו לה בחור בגילה והם-