השפעת אינטליגנציה רגשית (E.I) על תחושת חוסר הבטחון התעסוקתי-ציון 98

השפעת אינטליגנציה רגשית (E.I) על תחושת חוסר ביטחון תעסוקתי עבודת סמינר בקורס כלכלת כ”א 13501
                                                                                                  7 נובמבר 2010 תוכן העניינים

1 .
מבוא ..2
2 .
החלק התיאורטי ..4
2 .1 חוסר בטחון תעסוקתי 4
2 .1.1 רקע -…4
2 .1.2 הגדרה -4
2 .1.3. מאפיינים 5
2 .1.4 משתנים שנמצאו קשורים בחוסר הביטחון התעסוקתי –.7
2 .1.5 תוצאות מחקרים
-8
2 .1.6 גורמים מרסנים את השפעת חוסר בטחון התעסוקתי —
-9
2 .1.7 התפתחות חדשה בחקר חוסר בטחון תעסוקתי -..10
2 .2 אינטליגנציה רגשית 12
2 .2.1 רקע -..12
2 .2.2 הגדרה …13
2 .2.3 מדדי דיווח עצמי -13
2 .2.4 מודלים למדידת אינטליגנציה רגשית -.מנהל עסקים
2 .2.4.1 המודל של מאיר וסאלווי -מנהל עסקים
2 .2.4.2 המודל של גולמן ..משפטים
2 .2.4.3 המודל של בר-און 16
2 .2.4.4 המודל של Schutte –…17
2 .2.5 משתנים נוספים -18
3 . החלק האמפירי ..19
3 .1 השערות המחקר -.
19
3 .2 שיטת המחקר –20
3 .3 תוצאות -… –23
4 .
סיכום ודיון -.
5 5. ביבליוגרפיה -28
נספחים:
נספח מס’ 1 – השאלון -.33
נספח מס’ 2 – פלטי ניתוח סטטיסטי בתוכנת  JMP –37

1 .
מבוא
שוק העבודה העולמי עובר שינויים המתבטאים בעיקר במעבר מהעסקה “לחיים” (life long employment)  להתקשרויות חוזיות קצרות טווח, יחסית, הנמשכות מספר שנים בלבד, בסופן מסתיים קשר העבודה ביוזמת אחד מן הצדדים המעורבים בו. שינוי זה לא פסח גם על ישראל: ממשק בעל אופי הסתדרותי המנוהל באמצעות הסכמי עבודה קיבוציים המבטיחים לעובדים קביעות, עוברים יותר ויותר עובדים ישראלים, מרצונם או שלא, להעסקה אישית, חוזית ובטוחה פחות לטווח הארוך.  “תופעת לוואי” משמעותית לשינויים הנ”ל היא הופעתה של תחושת חוסר ביטחון תעסוקתי בקרב עובדים רבים. כראוי, זכתה התופעה למחקר אינטנסיבי ונרחב והיא מעסיקה חוקרים רבים, אשר בוחנים הן את הגורמים לתחושת חוסר הביטחון התעסוקתי והן את תוצאותיה וההשפעה שיש לה על הפרט החווה אותה והארגון בו הוא פועל.
רובם של המחקרים נערכו בסיטואציות של משבר או שקיעה ארגוניים, כלומר, בעת קיומו של איום חיצוני אובייקטיבי על תחושת הביטחון התעסוקתי של העובד.  רק מעט תשומת לב מחקרית הוקדשה לתפקיד אותו ממלאים מאפייני האישיות בחוויית תחושת חוסר הביטחון התעסוקתי. מכיוון שההתמקדות בגורמים חיצוניים עלולה לגרום להחמצת ההבנה של תרומתם של הגורמים הסובייקטיביים לתחושת חוסר הביטחון התעסוקתי, מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעתה של האינטליגנציה הרגשית על תחושת חוסר הביטחון התעסוקתי של  עובדים, מעבר להשפעה הידועה של גורמים חיצוניים-אובייקטיביים.
המחקר הנוכחי מבקש להרים תרומה לשדה המחקר של חוסר הביטחון התעסוקתי. מטרתו היא לבחון את השפעתה של האינטליגנציה הרגשית על תחושת חוסר הביטחון התעסוקתי של  עובדים, מעבר להשפעה הידועה של גורמים חיצוניים-אובייקטיביים.
כאוכלוסיית המחקר נבחרה אוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני באו”פ. אלה עובדים במגוון תפקידים תחת חוזי העסקה שונים, דבר המאפשר ניתוח של אוכלוסיית מחקר הטרוגנית. המדגם כלל  64 נבדקים, גברים ונשים, אשר מילאו שאלון משולב שבדק את מיקומם ע”פ מודל למדידת אינטליגנציה אישית של Schuttle (1997,2007), את תחושת חוסר הביטחון התעסוקתי שלהם  (Lee et al.,2007), כמו גם מאפיינים דמוגרפיים שונים. בבדיקת כלל המדגם נמצא קשר הפוך בין רמת האינטליגנציה הרגשית ותחושת אי-ביטחון תעסוקתי.יחד עם זאת, הקשר בין רמת האינטליגנציה הרגשית ותחושת אי-ביטחון תעסוקתי אינו מובהק כך שלא ניתן לנבא את מידת הביטחון התעסוקתי כפונקציה של אינטליגנציה רגשית. בבדיקת כלל המדגם נמצא קשר מובהק בין תחושת חוסר הביטחון תעסוקתי למין ונמצא כי גברים חווים תחושת חוסר בטחון תעסוקתי ברמה גבוהה מזו של נשים.  לא נמצא קשר בין צורת ההעסקה ל תחושת חוסר הביטחון התעסוקתי.
הדיון עוסק במשמעותם של הקשרים שנמצאו ובסיבות אפשריות לאי מציאתם של קשרים אחרים ששוערו. חדשנותו של המחקר הנוכחי, בהוותו חיבור בין המודל של Schutte  למדידת אינטליגנציה רגשית לשדה המחקר של חוסר הביטחון התעסוקתי.