‏27 מאי 2016
הקורס: "פסיכולוגיה בחינוך"- 101
5                                                                   מגישה: חן-חנה חסן חומר הלימוד למטלה: גורמים חברתיים                                                               ת.ז:
034653402
ממ"ן
1 2
שאלה 1 עבודה מעולה! יעל עמוד 120 שאלה 2
א.      "לא היה לי נעים להיות יוצא מן הכלל"- העיוות שנגרם לעונה תשובה זו הוא עיוות הפעולה. המשיב תשובה זו לא שינה את תפיסתו ולא הגיע למסקנה כי אבחנתו הראשונית מוטעית, אלא שינה את תשובתו אך ורק "כלפי חוץ" וזאת בשל רצונו להרגיש חלק מהקבוצה. בשל רצונו שלא להיות חריג דחק הנבדק את אבחנתו הראשונית וביטא כלפי חוץ את דעת הרוב. ב.      "יש לי ראייה לקויה וחשבתי שאולי אני לא רואה טוב"- העיוות שנגרם לנבדק שענה תשובה זו הוא עיוות השיפוט. נבדק זה הי מודע לכך שראייתו ותשובתו שונה מתשובת יתר הנבדקים אך חוסר ביטחון וספקות שהיו בליבו גרמו לו במודע לשנות את תשובתו ולהתאימה לתשובת יתר הנבדקים. שינוי העמדה נעשה בעיקר בשל לחץ חברתי והשפעת הרוב. מדובר בשינוי תפיסה במודע בשל ספקות וחוסר ביטחון.
ג.        "כי אני משוכנע שקו 2 באמת זהה לקו שמשמאל"- העיוות שנגרם לנבדק שענה תשובה זו הוא עיוות התפיסה כתוצאה מלחץ קבוצתי והשפעת הרוב. הנבדק הושפע שלא במודע מהחלטותיהם של יתר הנבדקים והאמין באמת ובתמים בנכונות תשובתו ותשובת יתר הנבדקים. תשובתו התעוותה כתוצאה מהשפעת הרוב. מדובר בשינוי תפיסה באופן בלתי מודע.12/12
עמוד 120 שאלה 3
מצב א'- דיון פוליטי בכיתה בכיתה התבצע דיון פוליטי ומרבית התלמידים הציגו את עמדתם הפוליטית "הימנית-לאומנית". תלמיד אחד אשר עמדותיו הפוליטיות מתונות יותר ואף נוטות לכיוון השמאלי של המפה הפוליטית, מעדיף להתאים את עמדותיו לדעת הרוב ומציג עמדות אשר אינן תואמות את השקפתו הפוליטית האמיתית. הסיבות העיקריות לכניעתו של התלמיד ללחץ הינן הרצון למצוא חן בעיני אחרים והעוגן המספרי. רצונו של התלמיד למצוא חן בעיני חבריו לכיתה גורם לו לשנות את עמדתו ולהתאימה לעמדתם שלהם ולהראות להם כי הוא חושב כמותם. סיבה נוספת כאמור היא העוגן המספרי- התלמיד נוכח לראות כי מרבית התלמידים חושבים בצורה שונה ממנו ומחליט כי "מיליארד סינים לא טועים". המשקל המספרי של התומכים בגישה המנוגדת לשלו, ותמימות הדעים בין יתר התלמידים, גורמים לו לשנות את עמדתו ולהתאימה לעמדת הרוב.
מצב ב'- עבודה במבנה של "מבחן אמריקאי" קבוצת לימוד המורכבת מארבעה סטודנטים נפגשת לצורך הכנת מטלה המוצגת במבנה של מבחן רב-ברירתי, "מבחן אמריקאי". לכל שאלה ישנן ארבע תשובות אפשריות כאשר שתיים מהן אינן נכונות כלל, אחת קרובה לתשובה הנכונה ותשובה אחת נכונה באופן מובהק. הסטודנט הראשון, הדומיננטי מבין הארבעה, מציג את תשובתו ובוחר בתשובה "הקרובה לנכונה" ומציג את נימוקיו באופן בטוח ומשכנע למדיי. שני הסטודנטים הנוספים אשר התלבטו בין התשובה "הקרובה לנכונה" לבין התשובה הנכונה משתכנעים בשל בטחונו של הסטודנט הראשון ובוחרים גם הם בעמדתו- הסיבה להחלטתם היא מניעת עימות והרצון למצוא חן בעיני אחרים על ידי התאמת עמדתם לעמדתו. הסטודנט האחרון משתכנע גם הוא בשל העוגן המספרי, היות ושלושת חבריו היו תמימי דעים הוא משלים עם עמדתם.
יפה מאוד 18/18
3 0/30-
שאלה 2
עמוד 122 שאלה 1
עמדה- נטייתו של היחיד בעד או נגד אובייקט מסויים. האובייקט כלפיו מתייחסת העמדה יכול שיהיה ספציפי, כללי, מופשט, קבוצת אנשים או מוסד חברתי. לכל אדם קיימות מערכות רבות של עמדות בנוגע לכל דבר בסביבתו. ישנם שלושה מימדי עמדות ואלו הם:
·            המימד ההכרתי- הכולל את מערכת השיקולים והטיעונים הרציונאליים המרכיבים את היחס כלפי האובייקט.
·            המימד הרגשי- מבטא את כיוון ועוצמת רגשות הפרט ביחס לאובייקט.
בסיס גיבוש העמדה במימד זה מתבסס על רגשות הפרט- הנאה, סבל, סיפוק, דחייה וכיוצא באלו. לא ניתן להפריד בין המימד הרגשי למימד ההכרתי וכל שינוי באחד מהם עשוי להשפיע על השני.
·         המימד ההתנהגותי- מימד זה משקף את הנטייה לפעול בדרך מסויימת כלפי אובייקט העמדה. לעיתים קיים פער בין המימד ההכרתי/רגשי לבין המימד ההתנהגותי ונוצר מצב בו עמדת הפרט אינה בהכרח תואמת את התנהגותו בפועל. –
9/9
עמוד 122 שאלה 2
העמדה אותה בחרתי להציג היא- עמדתו של אדם כלפי עישון המימד ההכרתי בעמדה זו הוא השיקול הרציונאלי כי העישון מזיק לבריאות ופוגע הן במעשן והן בסובבים אותו. המימד הרגשי בעמדה זו הוא הנאתו של הפרט מהעישון עצמו. המימד ההתנהגותי ישקף את נטייתו של הפרט בפועל- לעשן או לא. לעיתים גם אדם המבין כי העישון מזיק לו ולסביבתו ימצא עצמו מעשן.9/9
עמוד 122 שאלה 6
העמדה אותה אבחר להציג היא אכילת מזון מהיר. להלן אציג ואדגים שלוש מחמשת הדרכים לשינוי עמדות:
·            שכנוע רציונאלי- הצגת הרווח שינבע לפרט באם ישנה את עמדתו אל מול הנזק וההפסד שייגרם לו באם לא ישנה את עמדתו. בהתייחס לדוגמא- הצגת מרכיבי המזון המהיר, פירוט אחוזי השומן בו, ערכיו התזונתיים, עמידותו לאורך זמן, כמות החיידקים השונים בו וכיוצא באלו אל מול בחינת רכיביו של מזון בריא וכל זאת בכדי לשנות עמדתו של צורך מזון מהיר לחדול בו.
·            התניה-  משיכת תשומת ליבו של הפרט על ידי גירוי נעים ויצירת תנאי מתלה בין הנאתו ושינוי עמדתו. דרך זו לשינוי עמדה משמשת בעיקר את עולם הפירסום. לדוגמא- קמפיין "התזונה הנכונה" במקדונלד'ס. מטרתו של הקמפיין לשנות את הסטיגמה, העמדה הרווחת, בנוגע לאיכות המזון הנמכר בחנויות אלו.
הקמפיין משתמש בצעירים חטובים ובעלי מראה בריא בפרסומיו לצד תמונות הארוחות המוגשות בסניפים וזאת בכדי ליצור "אסוציאציה" נעימה וראויה בין הרשת לבין בריאות ותזונה נכונה.
·            התנסות אישית- שיטה זו מבוססת על ההנחה כי התמודדות בפועל עשויה לשנות עמדות ונפץ סטיגמות קיימות. בדוגמא שהצגתי ניתן להשתמש בגישה זו על ידי הצגת שני אנשים אשר אחד מהם יאכל אך ורק מזון מהיר ואילו השני יוזן בתזונה מבוקרת ובריאה והשוואת מדדיהם לאורך זמן. טוב מאוד 12/12
3 0/30 שאלה 3
עמוד 129 שאלה 1
מטרת המאמר "הצורך להשתייך: הצורך בקשרים בין-אישיים כמוטיבציה אנושית בסיסית" היא להמחיש את תרומתו הרחבה של "הצורך להשתייך" בכדי להבין את ההתנהגות הבין-אישית והמוטיבציה האנושית. "הצורך להשתייך" הוא הצורך ליצור ולקיים יחסים בין-אישיים הדוקים ויציבים (באומייסטר ולירי, 1995). המאמר מרכז בחובו ממצאים אמפיריים רבים אשר נועדו לבסס את "השערת ההשתייכות".10/10 עמוד 130 שאלה 3
מסקנתם של באומייסטר ולירי בנוגע ליצירת קשרים חברתיים היא כי לאנשים קיימת נטייה חזקה ליצור יחסים חברתיים גם בלא מערכת אינטרסים נסתרת או נסיבות מדרבנות. לטענתם קשרי ידידות נוצרים באופן ספונטני ומיידי ולא לצורך הפקת תועלת חומרית. קשרים חברתיים לעיתים רבות מצריכים מאמץ והשקעה ואנשים רבים נוטים לעשות כן. מסקנה נוספת שהועלתה היא כי איום חיצוני מגביר את הצורך ביצירת קשרים חזקים. מסקנתם התבססה על ממצאיהם של מחקרים רבים אך המעניין בעיניי הוא מחקר "מערת השודדים" אשר בו שובצו באקראי נערים לקבוצות חדשות וללא היכרות מוקדמת, ולאחר זמן מה נוצרו מערכות אינטרסים משותפות, דפוסי התנהגות אחידים, נאמנות ואף הזדהות קבוצתית. (Sherif, Harvey, White, Hood & Sherif, 1961/1981).10/10 עמוד 130 שאלה 4
השערתם של באומייסטר ולירי בנוגע לניתוק קשרים חברתיים היא כי אנשים מתנגדים בדרך כלל בעוצמה רבה לניתוק יחסים וקשרים חברתיים,  הם אינם מעוניינים לנתק את קשריהם החברתיים לפחות באותה מידה בה רצו ליצור אותם מראש. במאמרם מציגים באומייסטר ולירי מספר מאמרים המחזקים את השערתם זו בדבר אי רצונם של אנשים לנתק קשרים חברתיים. מוצגים במאמר מספר רב של מחקרים המחזקים עמדה זו כדוגמת מחקרם של חזן ושייבר משנת 1994 המציג את תגובתם של אנשים שחוו ניתוק קשרים המתבטאת בגילויי מצוקה ומחאה. מוצגים מחקרים נוספים המשקפים את תוצאות ניתוק הקשר או איום בניתוקו (Lacoursiere,1980), ואף הוצגו מחקרים בהם נבחנו מערכות יחסים מזיקות, רעות והרסניות, כמו נישואין של נשים מוכות, אל מול אי רצונן של הנשים לסיים ולנתק את הקשר (Roy,1977; Strube, 1988). שלל מאמרים אלו מחזקים את השערת החוקרים באומייסטר ולירי כי אנשים אינם חפצים כלל בניתוק קשרים חברתיים לעיתים אף כאשר הם מזיקים להם.10/10 עמוד 130 שאלה 7
השלכותיו של חסך בקשרים חברתיים:
·            מתחים- המאמר מציג כי מחקרים רבים הוכיחו כי אנשים שאינם בעלי קשרים חברתיים נוטים לסבול יותר ממתחים וחרדות. ההסבר הרציונאלי לתופעה הוא כי באין לפרט עם מי להתייעץ ולשתף הוא נותר מתוסכל עם בעיותיו וכך מפתח חרדות ומתחים רבים. השיתוף והייעוץ מסייעים להפחתת המתחים על האדם. ·            בעיות נפשיות- חסך בקשרים חברתיים ובהשתייכות חברתית משפיע באופן ישר על הסיכויים לחלות במחלות נפש. ילדים דחויים חברתית וחסרי תשומת לב בילדותם, נוטים לסבול יותר מפתולוגיות רגשיות והתנהגותיות (Harlow, Harlow & Suami, 1971). 10/10 ·
4 0/40 ·         –